שדה רחב ומגוון של תופעות נוצר במפגש שבין עליית התרבות הדיגיטלית והשימוש במחשבים לבין המרחב הדתי. מושב זה שהתקיים במסגרת כנס ב-2006 מלמד על כיוונים ראשוניים שנוצרו בחקר שדה מתהווה מרתק זה.
במצב הפוסטמודרני כבר ברור שאין מחקר אקדמי אובייקטיבי. הדבר נכון שבעתיים כשאובייקט המחקר שנוי במחלוקת תרבותית. לכן, אין לצפות שחוקרי הניו אייג' יהיו משוחררים מאינטרסים ואג'נדות. הרצאה זו סוקרת את הפולמוסים הציבוריים בהקשר לניו אייג' שחוקריו מעורבים בהם, ומבררת את ההטיות והפרה-דיספוזיציות של השיח המחקרי העכשווי בתחום. כותרתה המלאה היתה: "למה אפשר לצַפות, כשאי אפשר לצפות למחקר אקדמי אובייקטיבי של רוחניות עכשווית?"
מהו האופן הראוי לחקר מדעי של שאלות אודות רוח ורוחניות, כגון: האם בכלל ניתן לחקור רוחניות בכלים מדעיים, או שמא מדובר בשיחים שאין להם נקודת השקה המאפשרת דיון משותף? מהי מתודה מחקרית ראויה לחקר תופעות רוחניות? האם שיטות מחקר מסויימות עשויות להוכיח את קיומן של תופעות רוחניות? האם הקטגוריה של "רוח" פסולה מכל וכל במחקר מדעי? האם ראיות "מדעיות" לתופעות רוחניות ממוססות את משמעות הרוחניות ותורמות לרדוקציה שלהן לתופעות חומריות? במושב שארגנה רוח-מדבר דנו שישה דוברים מדיסציפלינות שונות בשאלות אלו, במסגרת כנס של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע.
בהרצאה זו נדון ההיבט הרעיוני-ערכי של תהליכי השינוי ברוחניות ובדת העכשווית בעקבות עליית תרבות האינטרנט, באמצעות מקרה מבחן: טקסי דיבינציה ("ניחוש", כגון פתיחה בקלפי טארוט). במעתק של טקסים אלה מהמרחב הפיזי והמסורתי אל המרחב הוירטואלי, צומח לטענתי היגיון חדש: קידוש האקראיות.
המרחב הוירטואלי משנה את חיינו ואת השקפותינו. פרקטיקות שעוברות למרחב זה אינן רק עניין של "העתק-הדבק", כי אם משנות באופן רדיקלי. במקרה של טקסי דיבינציה ("ניחוש", כגון פתיחה בקלפי טארוט) - לטענתי צומח היגיון חדש, של קידוש האקראיות.
"אי אפשר למצוא את הגבול שבין משחק להיפנוט" - כך נאמר במסגרת פסק דין ישראלי שהאשים את וויט בביצוע היפנוזה בניגוד לחוק. אם החוק הישראלי אוסר על ביצוע היפנוזה (למעט במקרים מוגבלים), ובכלל לא ברור מהי היפנוזה - איך אפשר לאכוף את החוק?! בהרצאה זו נדונה הבעייתיות המשפטית והאכיפתית בישראל, לאור עיון בשיח המדעי ה"מתקשה" להסכים על הגדרת "היפנוזה".
הרצאה זו (כחצי שעה, באנגלית) סוקרת וממפה את מגוון הדרכים בהם נפגשים העידן החדש (New Age) והיהדות. השם המלא של ההרצאה היה: "רוחניות יהודית בעידן החדש - תופעות יהודיות-ישראליות עכשוויות הצומחות במפגש עם תרבות העידן החדש". מוצגים עשרה "טיפוסים" של מפגשים כאלו, עם דוגמאות רבות, תוך הצגת רקע תיאורטי רלוונטי ודיון במאפיינים ובמגמות של מרחב מתהווה ומגוון זה, ובין היתר בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במרחב הניו אייג'י.
הרצאה זו (ר' סרטון בן כחצי שעה וכן מצגת) התקיימה בערב עיון לכבוד צאתה של אסופת מחקרים בה נכלל מאמרי בנושא המפגש בין יהדות לניו אייג' בישראל, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ההרצאה התמקדה במאפייני היהדות הניו אייג'ית הישראלית, ובפרט בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במעגלים אלה.
מאמר יסודי מקיף זה (כ-12000 מילים) סוקר וממפה את מגוון הדרכים בהם נפגשים העידן החדש (New Age) והיהדות, בישראל. מוצגים עשרה "טיפוסים" של מפגשים כאלו, עם דוגמאות רבות, תוך הצגת רקע תיאורטי רלוונטי ודיון במאפיינים ובמגמות של מרחב מתהווה ומגוון זה, ובין היתר בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במרחב הניו אייג'י.
מאמר יסוד זה (כ-6500 מילים באנגלית) - שזכה לעשרות ציטוטים מדעיים - סוקר וממפה את צומת המפגש בין העידן החדש (New Age) לבין יהדות, בישראל. מוצגים מרחבי המפגש היהודי-ניו-אייג'י, עם דוגמאות רבות, ונדונה השאלה - הכיצד מרחב משגשג ותוסס שכזה חומק מעין המחקר.