מפגש מקוון 17 של "הבמה לחקר רוחניות עכשווית ואלטרנטיבית"

על המרצה

פרופ׳ גלעד צוקרמן הוא פרופסור מן המניין במעמד מיוחד באונ׳ פלינדרז (אדלייד), באוניברסיטה הקתולית האוסטרלית (סידני), באוניברסיטת בייג׳ינג לשפה ותרבות, באונ׳ אוקספורד (2026) ובמכון ויצמן למדע. מופיע ברשימת 30 החוקרים באוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם. זכה בפרס רובינליכט ב-2023 ובמענקים גדולים ממועצת המחקר הרפואי והבריאותי של אוסטרליה (2017-2021) וממועצת המחקר האוסטרלית (2007-2011). בעל תואר דוקטור מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' באנגליה, ותואר שני בהצטיינות יתרה מהתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. הוא היה ראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסכנת הכחדה באונ׳ אדלייד (2011-2024), ופרופסור באונ׳ קווינזלנד (2006-2011), באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, באוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, במכון הישראלי ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, במכללת מידלברי (ורמונט), באונ׳ מיאמי (פלורידה) וכו׳. הוא היה בעל משרות-מחקר בכירות באונ׳ קיימברידג' (אנגליה), במלבורן ובבריסביין (אוסטרליה), בבלאג'ו (איטליה), באוניברסיטת מזרח-סין להכשרת מורים, באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים (סין), באוניברסיטת טקסס באוסטין, ובטוקיו (יפן). בין פרסומיו – באנגלית, בישראלית, באיטלקית, ביידיש, בספרדית, בגרמנית, בערבית, ברוסית ובסינית – כלולים הספרים "ישראלית שפה יפה" (עם עובד 2008), Revivalistics (Oxford University Press, 2020), Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (Palgrave Macmillan, 2003), Burning Issues in Afro-Asiatic Linguistics (2012) Jewish Language Contact (Special Issue of the International Journal of the Sociology of Language, 2014) הוא שולט ב-13 שפות, מחייה שפות אבוריג׳יניות, ומייסד תחום מחקר חדש: Revivalistics, הכולל בלשנות החייאה. פרופ' צוקרמן נחשב ל"ילד הרע של הבלשנות העברית". בספרו "ישראלית שפה יפה" הוא טוען שהשפה שאנו דוברים איננה עברית אלא שפת-כלאיים ישראלית, ולכן אין צורך וטעם לכפות עליה את חוקי העברית. "הדובר הילידי אינו טועה", לטענתו.

Professor Ghil'ad Zuckermann, D.Phil. (Oxon.)
📧 gzuckermann@gmail.com
📞 +61 423 901 808
🌐 www.zuckermann.org
📘 facebook.com/ProfessorZuckermann
🐦 twitter.com/GhiladZ
📚 Books: 1️⃣ Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond Oxford University Press, 2020 ISBN (pbk): 9780199812790 ISBN (hbk): 9780199812776 🔗 https://global.oup.com/academic/product/revivalistics-9780199812790 💸 30% discount code: AAFLYG6 2️⃣ 多源造词研究 (A Study of Multisourced Neologization) East China Normal University Press, 2021 ISBN: 9787567598935 🔗 https://shop502733.m.youzan.com/wscgoods/detail/3ep8pxijft9xx
💻 Online Course: Language Revival: Securing the Future of Endangered Languages 🔗 https://www.edx.org/course/language-revival-securing-future-adelaidex-lang101x

תקציר

This talk will explore the 400 Australian Aboriginal Languages, only 3% of which are alive and kicking. It will explain why their revival today is right (ethical), beautiful (aesthetic) and beneficial (utilitarian). 

In our current world, more and more groups are losing their culture and spirituality. Language reclamation (e.g. Hebrew and the Barngarla Aboriginal language of South Australia), revitalization (e.g. Shanghainese and the Adnyamathanha Aboriginal language) and reinvigoration (e.g. Welsh and New Zealand's Te Reo Māori) are becoming increasingly relevant as people seek to reconnect with their heritage, empower their spirituality and improve their wellbeing and mental health.

רפרנס

Zuckermann, Ghil’ad 2020. Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond. New York: Oxford University Press. ISBN 978–0–19–981279–0 (pbk), ISBN 978–0–19–981277–6 (hbk). https://global.oup.com/academic/product/revivalistics-9780199812790
30% Special Friend’s Discount Promo Code: AAFLYG6

קישורים

דף מרצה: https://www.flinders.edu.au/people/ghilad.zuckermann

על המרצה

ד"ר נורית רוזנברג (האוניברסיטה הפתוחה – התוכנית למחשבה הביולוגית) –
את דרכי האקדמאית התחלתי באוניברסיטה העברית בירושלים בתחום הביולוגיה והחקלאות – תוארראשון מיקרוביולוגיה ופיטופתולוגיה ; תואר שני גנטיקה של צמחים ודוקטוראט בביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית (תזה- שיטות להחדרת DNA לתאי צמחים בעזרת ליפוזומים). את ההשתלמות הפוסטדוקטוראט עשיתי במכון וויצמן למדע בנושא- חלבון הגליאדין בחיטה, תנועתו התוך-תאית.
בשלב זה החלטתי לעשות הסבה מביולוגיה מולקולרית של צמחים לגנטיקה הומנית והמטולוגיה- באוניברסיטת תל-אביב. וכשלושים שנה עבדתי במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ניהלתי מעבדה משולבת של מחקר ובדיקות אבחון ופרסמתי מעל 100 מאמרים בתחום.
לאחר שהתמחיתי בגוף החלטתי ללמוד גם על הנפש, למדתי פסיכולוגיה (תואר ראשון) ופסיכולוגיה חברתית (תואר שני) באוניברסיטה הפתוחה (תזה – הרכיב הקוגניטיבי של מערכת החיסון ההתנהגותית). עם פרישתי לגמלאות פניתי ללימודים המשלבים מדעים, פילוסופיה, היסטוריה, וסוציולוגיה, במסלול למחשבה הביולוגית באוניברסיטה הפתוחה (התזה- התנהלות הממסד הרפואי בישראל 1978-2023 – המתח בין מדע לתנועות חברתיות. ההרצאה היא מתוך התיזה).
כיום אני גמלאית, מתנדבת במערכת החינוך (עמותת ידיד לחינוך) בתחום המתמטיקה והמדעים. אני אימא ל-3 סבתא ל-6 וגרה ברחובות.

תקציר

מדיקליזציה היא תהליך שבו אירוע יומיומי מומשג כבעיה רפואית ומתייחסים אליו במונחים של מחלה, דהיינו נעשה שימוש בטרמינולוגיה רפואית להגדרת הבעיה, שמוצגת כפתולוגיה במסגרת תיאוריה רפואית, והטיפול בה מתבצע בפרוצדורה/התערבות רפואית. המדיקליזציה ניכרת במימדים רבים, בהם – השיח, הפיקוח הרפואי, אבחון הפתולוגיה, וכן טיפול בעזרת טכנולוגיה רפואית. בהתאם, דה-מדיקליזציה הוגדרה כתהליך הפוך, או החזרת התפיסה של האירוע כלא רפואי. מדיקליזציה ודה-מדיקליזציה הם תהליכים רציפים שיכולים להתרחש בו זמנית בממדים שונים ובעוצמות שונות. בדה-מדיקליזציה אין חזרה למצב שהיה בעבר, אלא יצירת מצב היברידי חדש.
בתחום הלידה, התחוללה מדיקליזציה לאורך העת החדשה– המדינה עיצבה את הלידה כאירוע רפואי, המתרחשת בבתי יולדות בחסות מרכז רפואי ותחת פיקוח של הממסד הרפואי, על ידי צוות רפואי מורשה על פי חוק המדינה. תהליכי דה-מדיקליזציה בתחום הלידה מובלים בעשורים האחרונים במערב על ידי תנועות חברתיות כמו ניאוליברליזם, פמיניזם ו'העידן החדש' ומתבטאים בעליית תנועת 'הלידה הטבעית', שחזונה הימנעות מהתערבויות רפואיות, לידה באווירה ביתית, ועם מלווים שאינם חלק מהצוות הרפואי. תפיסת העולם של העידן החדש, שמדגישה חזרה לטבע ולמסורת, ומבקרת לעתים קרובות את התעשייה והטכנולוגיה המודרניות כ"מלאכותיות", הביאה להכנסת שיטות כמו רפלקסולוגיה, דיקור, שיאצו וארומתרפיה לחדרי לידה כדי להתמודד עם כאב ולתמוך בלידה ללא אלחוש
במחקר שבחן את השיח, הנהלים וההליכים הרפואיים בבתי היולדות בישראל, סקרנו את תהליכי השינוי שחלו בין השנים 2023-1978. ומצאנו, שהשיח של הממסד הרפואי אודות תהליך הלידה מאופיין בדה-מדיקליזציה הולכת וגוברת – היולדת איננה עוד 'חולה'/מטופלת אלא 'צרכנית'/'לקוחה', והמטרה אינה עוד רק בטיחות היולדת והיילוד, אלא 'חווית לידה חיובית'. במקביל, התחוללו רפורמות עמוקות בפרקטיקות הלידה של בתי היולדות הישראליים בעשורים האחרונים ביניהם הימנעות מחיתוך חיץ הנקבים, גילוח שיער הערווה או חוקן, נוכחות מלווים בחדר הלידה, אישור שתייה וניטור לסירוגין, כמו גם לידה בתנוחות זקופות ואפילו במים. עם זאת, הלידה עודנה מתרחשת במרכז רפואי על ידי צוות רפואי וכפופה לנהלים רפואיים. תנועת העידן החדש מאתגרת את "הממסד הרפואי" על ידי החדרת מסורת ורוחניות לחדר הלידה, מה שמאלץ את בתי היולדות לשלב אלמנטים הוליסטיים בהליכים הרפואיים הסטנדרטיים שלהם. הממצא המהפכני, שהשיטה המדעית עצמה מגויסת לעריכת מחקרים ומציאת ראיות ליתרונות 'הלידה הטבעית'. כלומר, גם רכיבי השיח הרפואי-מדעי מאופיינים בכיוון של דה-מדיקליזציה.

רפרנס

עבודת התיזה נכתבה בהנחיית פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר נורית קירש
רוזנברג, נ. (2025) התנהלות הממסד הרפואי הישראלי בתחום הלידה -המתח בין מחקר רפואי לבין מגמות חברתיות-תרבותיות 2023-1978. תזה לתואר שני, האוניברסיטה הפתוחה. (139 עמודים)

קישורים

כמרצה בכירה בפקולטה לרפואה – זהו דף המרצה של ד"ר נורית רוזנברג.

על המרצה

ד"ר מהא נאטור – חברת סגל במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרת ראשית במרכז "שתי וערב" – מרכז לטיפול רגיש-תרבות, ביה"ס לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה. maha_natoor@yahoo.com

תקציר

אחת האמונות המרכזיות בדת הדרוזית היא האמונה בגלגול נשמות (תַּקַּמֻּצ, تقمص), אמונה המשפיעה על היבטים רבים בחיי היומיום. בהקשר זה מתקיימת תופעת ה״נוטוק״ (نطق) – היזכרות ודיבור על גלגול קודם – הנחשבת לחוויה מוכרת ומהווה חלק בלתי נפרד מן השיח הדרוזי על חיים ומוות. ניתן להבין את הנוטוק כניב תרבותי (cultural idiom), הנושא עמו משמעויות, משאבים ואתגרים פסיכולוגיים וחברתיים. בהרצאה יוצגו סיפורי נוטוק "פתורים", שבהם אותרה הזהות מהגלגול הקודם ונוצר קשר עם משפחת המת, לצד סיפורי נוטוק "פתוחים", שבהם זהות זו נותרה לא ידועה. דרך סיפורים אלה תידון הזיקה בין החוויה האישית לנרטיב הקולקטיבי, השלכותיה על הרווחה הנפשית, וכן סוגיות של מיקום ורפלקסיביות במחקר המתקיים בתוך הקהילה.

רפרנס

Natoor, M., & Shoshana, A. (2022). The phenomenology of ‘solved’ reincarnation stories among Druze in Israel: Private self, symbolic type and daily life. Culture, Medicine, and Psychiatry, 46(2), 194-211.‏