יום שני | 09/11/2026 | כ"ט מרחשוון תשפ"ז (חג הסיגד) | 17:30 עד 19:00
למידע כללי על 'הבמה' – הקישו כאן.
חלק א': הצגת מחקרים אקדמיים
על המרצה
סוציולוגית. פוסט-דוקטורנטית במרכז טאוב ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) ובבית הספר קרייטמן ללימודים מתקדמים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, ובפרויקטים מחקריים נוספים. מרצה בקריה האקדמית אונו בחוג לחינוך וחברה. ומלמדת גמרא לנשים.
תחומי מחקר מרכזיים: סוציולוגיה של הדת ושל קהילות דתיות, יחסי כוח ושליטה בקהילה הדתית, סמכות ומגדר. מקרה בוחן הקהילה החרדית בישראל: מגמות של השתנות בקהילה; תפיסות דתיות ותפיסות תרבותיות; ממשקים בין תרבות לדת; מקומן של נשים בקהילה.
Tehila.Gado@mail.huji.ac.il
תקציר
בפתיחה לספרו שעוסק בהופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית מציג יהונתן גארב (2004: 13-14) שני תחומי דעת שמתקיים בהם דיון אודות כוח: תחום הפילוסופיה הפוליטית ומדעי החברה, ותחום מדע הדתות וחקר המיסטיקה. הדיונים הללו מתנהלים, לדבריו, במנותק זה מזה. במחקר שלי אני מבקשת לתווך בין שני התחומים. המחקר עוסק בהפעלת שליטה דתית בהקשרים בינאישיים, ובו אני מבקשת למפות צורות של הפעלת כוח ושליטה באמצעות הדת על מרכיביה השונים. מחקר זה יוצא מתוך הדיסציפלינה הסוציולוגית ובוחן את המנגנונים החברתיים המאפשרים התנהגויות של יחידים, תוך התמקדות ביחידה החברתית הזוגית בהם ישנם מצבים של הפעלת כוח ושליטה. בכל חברה נעשה שימוש בתשתית התרבותית שלה כדי להפעיל מנגנוני כוח ושליטה. ואני מבקשת לחשוף את האופנים שבהם הדת משמשת לכך בקהילות יהודיות דתיות.
את השימוש בדת להפעלת כוח ושליטה חקרתי בכלי מחקר איכותניים: ראיונות עם 35 גברים (16) ונשים (19) שהתגרשו לאחר מערכת זוגית אלימה. זיהיתי אופנים שונים של אלימות דתית שמפעילים גברים ונשים מקהילות דתיות, ונחשפו בפניי מספר צורות ומנגנונים של הפעלת אלימות באמצעות האלמנטים השונים של הדת כמו ההלכה, הטקסטים הדתיים, הטקסים, הקהילה הדתית וסוכני הדת. אחד האופנים שזיהיתי הוא שימוש בתורת הסוד, בטקסטים ובמושגים קבליים ובפרשנותם כאמצעי להכפפה, הפעלת כוח ושליטה, ולקיבוע המערכת הזוגית האלימה. כלי ניתוח המקובלים במדעי היהדות עזרו לי להבין את הטרמינולוגיה הקבלית כמצע התרבותי שעליו התפתחה הפגיעה או קיבלה הצדקה ולגיטימציה.
בהרצאה אתמקד במנגנון השליטה הזה ואציג כיצד השימוש בתורת הסוד לשם הפעלת שליטה עשוי להתקיים בתוך חיי נישואין. בהקשר זה באו לידי ביטוי בעיקר השימוש בצורה העממית של מנהגים קבליים. בהרצאה אזכיר בקצרה מספר דוגמאות ממעגל החיים: מנהגי חתונה (קידושין בטבעת מרובעת; שבירת חלה על ראש בני הזוג), תכנון ילודה, מנהגי לידה וברית מילה, ואתמקד בניתוח מקרה אחד. בהצגתו אשלב בין ניתוח טקסטואלי ומושגי של המקור הקבלי לבין בחינה אתנוגרפית של האופן בו המקור הזה בא לידי ביטוי במערכת הזוגית. ניתוח משולב זה מאפשר לחשוף את הדרכים בהן התשתית הקבלית משמשת כלי להענקת לגיטימציה להפעלת סמכות ושליטה – לעיתים תוך פרשנות סלקטיבית או מניפולטיבית של משמעותה המקורית.
ההרצאה מבוססת על עבודת הדוקטורט שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ׳ מיכל פרנקל. ועל אחד המאמרים ממנה שנמצא תחת שיפוט:
רפרנס
גאדו, תהילה. ״אלימות דתית: שימוש בדת ככלי להפעלת כוח ושליטה – בני זוג חרדים בישראל כמקרה בוחן״, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
Gado, Tehila. "The Use of Esoteric Doctrine as a Tool of Coercive Control in Intimate Relationships: Jewish Kabbalah as a Case Study".
קישורים
קישור לעמוד מקצועי- https://www.linkedin.com/in/tehila-gado
על המרצה
דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן. תחום מחקרי עוסק במיסטיקה השוואתית. במקביל למחקר האקדמי, הוא צורף כמספר 88 בשושלת היוחסין של ארגון הזן Sanbo Zen International ולומד בבית ספר תמורה ללימודי רבנות חילונית הומניסטית.
תקציר
ההרצאה מבוססת על התזה "התבוננות בפתחים שבנגלה כדלתות נסתרות לפרדס", שנכתבה במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית פרופ׳ אבי אלקיים. התזה עוסקת בפרשנות מהפכנית למעשה "ארבעה נכנסו לפרדס", הנחשב לטקסט הנחקר והאניגמטי ביותר בגמרא.
היה זה יוסף דן שכתב: "אנשי הדת והמיסטיקנים משתמשים באוצר מושגים זהה, השייך לאותם שדות סמנטיים, שגרעינם מצוי בכתבי הקודש; אולם הם קוראים טקסטים אלה בצורה שונה לחלוטין. הדת והמיסטיקה הן, אם כן, שתי תופעות שמפרידה ביניהן לשון משותפת.
הקשיים שהתגלו בשיטות הפרשנות השונות של מעשה "ארבעה נכנסו לפרדס" (להלן: "ארבעה") לאורך כמעט אלפיים שנה דחקו בדן וסרמן לבחון את המעשה בדרך חדשה. הוא הפעיל לראשונה בחקר המעשה כלים מחקריים מתחום המיסטיקה ההשוואתית. אז נפתחה בפניו דלת נסתרת, ואחריה נפתחו עוד ועוד דלתות במהירות מפתיעה, עד שיכול היה להכריז, כנראה לראשונה באלפיים שנות הניסיון לפרשו, כי אין מדובר כלל בסיפור ולא במשל, אלא בטקסט חניכה מיסטי יהודי קדום, שהוצפן היטב כסיפור.
כלומר, המעשה המפורסם אינו מבקש להזהיר מפני הסכנות הטמונות בתרגול מיסטי או בתורות הסוד, כפי שסברו, אלא ההפך ממש. הוא מעביר שלל מידע מיסטי חיוני: אידיאל מיסטי, טכניקה להשגת המטרה, והדרכות נוספות שנועדו לדייק, לעודד ולהרגיע את עובר החניכה, בשעה שהוא עולה בדרגות החוויה והטרנספורמציה התודעתית.
ניתן אולי לומר שההבנות המיסטיות העמוקות הטמונות בטקסט קצר זה כוללות תיאור של חוויות מיסטיות לסוגיהן, המקדים בכ־1,700 שנה את התפיסה הפנומנולוגית של ויליאם ג׳יימס. בהינתן הזמן, תעסוק השיחה גם בשאלה מדוע המידע שנחשף חשוב דווקא עכשיו, תחת איומי קריסת מדינת ישראל ומהפכת ה־ AI.
רפרנס
ווסרמן, דן (2026), התבוננות בפתחים שבנגלה כדלתות נסתרות ל'פרדס', בתוך א' אלקיים (עורך), אדם -מדע-תודעה – ספר היובל לכבוד עודד מימון. הוצאת אדרא, בדפוס.
על המרצה
הילה חפץ, בעלת תואר שני בחינוך, מיינדפולנס ולמידה חברתית־רגשית (M.Ed.), חוקרת, מפתחת תוכניות חינוכיות, מרצה אורחת ומנחה למיינדפולנס וחמלה, בעלת ניסיון של למעלה מעשור בליווי תהליכים חינוכיים, מקצועיים ואישיים, במסגרות חינוכיות- מול ילדים וצוותי חינוך והוראה, עמותות, ארגונים ובקליניקה פרטית באבן יהודה.
תקציר
ההרצאה תציג את מחקר התיזה שברפרנס. להורדת תקציר התיזה – לחצו כאן.
רפרנס
חפץ, ה' (2026). אופני יישום מיומנויות קשיבות בקרב תלמידי בית-ספר יסודי והתהליך המאפשר את העתקתן מלמידה מונחית במרחב הכיתתי ליישום עצמאי בשדות שונים [תיזה לתואר מוסמך לחינוך (M.Ed)]. המכללה האקדמית בית ברל.
לינקים/קבצים
סרטון המפגש (ותודה לנטליה גרויסמן על העריכה!)
