הרצאה: יהודים דתיים מתרגלי בודהיזם (JuBu) בישראל: זהות דתית בין אקסקלוסיביות

הזהות הסינקרטיסטית הממוקפת "ג'ובו" (Jubu, המשלבת Jewish עם Buddhist) קיימת במערב מזה עשורים אחדים, בעיקר בצפון אמריקה. בישראל היא נודעה בעיקר בקרב מגזרים "חילוניים", אולם מסתבר שאף יהודים דתיים בישראל משלבים באורח חייהם תרגולים בודהיסטיים, וזאת כאקטים דתי/רוחני.
הדת היהודית נחשבה שנים רבות לדת אקסקלוסיביסטית, וכל שילוב של אמונה או תרגול שמקורם מחוץ לה נתפס כאיסור חמור, "עבודה זרה". אמנם בעשורים האחרונים, ובהשפעת הרוחניות האלטרנטיבית, מפת הזהויות הרוחנית-יהודית-דתית בישראל עוברת תהליכי שינוי והגמשה, תוך אימוץ גישה סינקרטיסטית המעודדת שילוב של תרגולים ממגוון מסורות. עם זאת, שילוב וולונטרי של תרגול בודהיסטי כאקט דתי/רוחני בידי דתיים איננו בחירה טריוויאלית. במחקר זה ביקשנו לבחון את אופני ההתמודדות של ישראלים-יהודים-דתיים העוסקים בתרגול בודהיסטי, עם המתח הפוטנציאלי שכרוך בבחירה זו.
ניתחנו 12 ראיונות עומק חצי-פתוחים שביצענו עם ג'ובוז דתיים אלה, וזיהינו את האסטרטגיות שהם נוקטים לצורך הפחתת המתח הפוטנציאלי הנובע משילוב הפרקטיקות הבודהיסטיות בחייהם. זיהינו שלוש אסטרטגיות עיקריות: (א) סינון עצמאי של מרכיבים הנתפסים כ'עבודת אלילים' מהתרגול הבודהיסטי; (ב) מיקוד התרגול הבודהיסטי במימד החוויתי-נפשי; (ג) שימוש בתרגול הבודהיסטי בשֵירות התרגול היהודי.
המרואיינים ביטאו רצון לקיים תרגול בודהיסטי אותנטי (תוך הימנעות מהתווית השלילית-בעיניהם "ניו-אייג"), ובשל כך העדיפו לתרגל בודהיזם דווקא במסגרות שציינו בגלוי את מקורותיו הדתיים, ולא בכאלה שטשטשו אותם. הם שימרו את זהותם כיהודים, תוך מציאת עמק שווה בין פתיחות מלאה למסורות דתיות אחרות לבין אקסקלוסיביזם דתי השולל אימוץ של כל פרקטיקה ממקור זר. אפשר לראות בעמדה שאימצו "פרטיקולריות דיאלוגית", כלומר תפיסה של הזהות היהודית כפרטיקולרית (לפיה המסורת היהודית ייחודית ומועדפת), תוך קיום דיאלוג עם מסורת אחרת באמצעות הטמעה סלקטיבית שלה.
מעבר למקרה המבחן, המחקר מלמד על אופנים ההשתנות והעיצוב של מפת הזהויות היהודיות כיום. נסקרות דרכים לשימור הזיקה למסורת המוּלדת תוך פתיחוּת להשראה ממסורות אחרות, באמצעות אסטרטגיות של התאמה לצורך הטמעה.