מפגש מקוון 13 של "הבמה לחקר רוחניות עכשווית ואלטרנטיבית"

על המרצה

פרופ' בנימין בית הלחמי – יליד תל-אביב 1943. תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מן האוניברסיטה העברית ב1966. תואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית מ MICHIGAN STATE UNIVERSITY ב1970. עבד כפסיכולוג קליני בארה"ב ובישראל. שימש כמרצה אורח ב10 מוסדות בישראל ובארה"ב וכחוקר אורח ב4 מוסדות בארה"ב, בריטניה, וצרפת. פרסם 160 מאמרים ופרקים בספרים ו23 ספרים. זכה בפרס על שם ויליאם ג'יימס על תרומה לפסיכולוגיה של הדת ב1993. כיום פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.
benny@psy.haifa.ac.il

תקציר

בעיית האפולוגטיקה קיימת מאז ומתמיד במחקר האקדמי של הדת. רוב מוחלט של אלה הרואים עצמם כחוקרים אקדמיים ועוסקים בדתות העיקריות בעולם הם גם מאמינים שדי קל לגלות את המחויבות שלהם. העניין נעשה מורכב באשר מגלים שרוב חוקרי ההיסטוריה של האיסלם , למשל, אינם מוסלמים, אך הם מראים אותה נאמנות לסיפורים איסלמיים מסורתיים על מוחמד, שמראים חוקרים נוצריים לסיפורים על ישו.
במקרה של חוקרי תנועות דתיות חדשות, אשר הופיעו במערב מאז שנות הששים של המאה ה20, אין מדובר בנאמנות לדוקטרינה, אלא בהגנה על תנועות צעירות הנחשדות או מואשמות במעשי פשע. העמדה המוצגת על ידי החוקרים מתבססת על אקסיומה מתחום הפסיכולוגיה החברתית: מיעוטים מכל סוג הם מטרה לרדיפה. אין ספק בנכונות האקסיומה, אך כאן היא משמשת למתן הגנה אוטומטית למי שאינו ראוי לה.
המקרה הקיצוני ביותר אירע ב1995, כאשר התנועה היפנית אום שינריקיו הואשמה בפיזור גז מרעיל ברכבת התחתית של טוקיו, ובגרימת מותם של 13 איש לפחות. שני חוקרים אמריקאיים מבריקים ובולטים התקשרו לאום שינריקיו והציעו את עזרתם. הם טסו לטוקיו והופיעו במסיבות עיתונאים, שם טענו כי המדובר ברדיפת דת מיעוט. לא היה להם בעצם שום מידע על הקבוצה, והם לא דברו מלה ביפנית. הייתה להם תאוריה על המדינה כרודפת דתות חדשות.
בעזרת התאוריה הזו הציעו חוקרי התנועות הדתיות החדשות הגנה לקבוצות שהואשמו בניצול וברמייה. הטענות היו בדרך כלל בשני תחומים: ניצול כספי וניצול מיני.
בספר שיצא לפני כחודש אני סוקר את שיתוף הפעולה של חוקרים עם כ10 קבוצות. יש באן שורה של טרגדיות מחרידות. ברוב המקרים הגנו החוקרים על פדופילים בטענה המוכרת שהמדינה רודפת דתות מיעוט. מה שראוי לציון הוא שרוב החוקרים אינם מכחישים את אונס הילדות, אבל מוצאים תירוצים שונים בכדי להצדיק את הפשעים.
כיצד נסביר את ההזדהות המלאה עם הקבוצות? בחלק מן המקרים נדמה שהחוקרים הוקסמו מן המנהיג הכריזמטי (שמעולם לא פגשו) וקיוו להולדתו של עולם חדש בעידן הדלי. התופעה אינה רק היסטורית. חלק מן החוקרים ממשיכים להפיץ את התאוריה בדבר רדיפת קבוצות המיעוט. במאמר מ2018 מתארים שני חוקרים תנועה דתית חדשה בישראל, שנרדפה על ידי השלטונות. איך נקראת הקבוצה? GOEL RATZON. גם קבוצת LEV TAHOR מופיעה בין הקבוצות הנרדפות.

רפרנס

Beit-Hallahmi, B. Academic Advocacy for New Religious Movements: Of Apocalypse and Justice. London and New York: Palgrave Macmillan, 2025.

על המרצה

ד"ר אדם קלין אורון הוא אנתרופולוג החוקר מערכות אמונה וראש תחום שיח ציבורי במכון ון ליר בירושלים. מחקריו עסקו בנופש בחברה החרדית, ביחס לכתות (עם מריאנה רוח מדבר שפירא) ובתקשור בנוסח העידן החדש. adamk@vanleer.org.il

תקציר

בישראל, כמו גם בעולם, קבוצה קטנה אך הולכת וגדלה מאמינה שהעולם הוא שטוח ואינו נמצא בתנועה. מחקר אתנוגרפי ונטנוגרפי של אנשי העולם השטוח מראה שעיסוקם המרכזי הוא דווקא בשאלה מי מספר לנו שהעולם עגול ומסתובב, ומדוע – זאת אומרת, בקונספירציה להסתרת טבעו האמיתי. עיסוק זה בתיאוריות קונספירציה מתרחב מעבר לעולם השטוח והופך להשקפת עולם קונספירטיבית, המחפשת מוטיבציות אפלות וסמלים לקיומן בכל תחום ומקום. הרצאה זו תתמקד בתפיסת הרוע של אנשי העולם השטוח, שלטענתם הוא השולט בעולם, ובדרכים שהם מפעילים על מנת לראות ולהנכיח את קיומו של הרוע באמצעות מערכת פרשנית ענפה הדורשת מאמץ שכלי ורגשי מתמיד.

לינקים/קבצים

למאמר קצר של ד"ר קלין אורון שהתפרסם ב'סוציולוגיה ישראלית' אודות תגובתם של חסידי הארץ השטוחה למשבר הקורונה – הקישו כאן.
לפרק של הפוקדסט 'ברדיו עם קלצ'קין' שבו דיבר ד"ר קלין אורון אודות הארץ השטוחה, תיאוריות קונספירציה, רוחניות וכתות – הקישו כאן.
לפרק מהפודקסט 'אחד ביום' עם אלעד שמחיוף שבו מרואיין ד"ר קלין אורון בנושא מושג הדיפ-סטייט ועלייתו בישראל בעת האחרונה – הקישו כאן.

על המרצה

הגר שלו היא אינדולוגית המתמחה בשפות, דתות, היסטוריה ופילוסופיה של דרום אסיה, עם דגש מיוחד על יוגה ומדיטציה במסורות ההינדואיות. כיום היא פוסט-דוקטורנטית במרכז לחקר המרת דתות ומפגשים בין דתיים (CSoC) באוניברסיטת בן-גוריון, שם מחקריה עוסקים בהבנת מושג הטראומה בטקסטים סנסקריטיים של יוגה פרה-מודרנית. בנוסף, היא חברת מחקר בקבוצת 'עולמות שזורים', שיתוף פעולה בין אוניברסיטת מיינץ לחממת חיפה לחקר הדתות (HLRS) שם היא בודקת את הקשרים בין יוגה כפילוסופיה לבין יוגה כדת. שלו משלבת מחקר פילולוגי היסטורי ופילוסופי עם הבנה מעמיקה של התרבות ההינדואית, תוך בחינת נושאים כמו גוף, מבנה התודעה, בריאות, אלמוות, סינקרטיזם פילוסופי-תיאולוגי, והאינטראקציה המתפתחת בין פרקטיקות יוגה מסורתיות לבין הגרסאות הגלובליות שלהן כיום.

תקציר

יוגה נולדה בקרב סגפנים בצפון תת-היבשת ההודית סביב האלף הראשון לפני הספירה, ובהמשך הפכה לחלק מרכזי במסורות דתיות שונות ברחבי הודו עד האלף הראשון לספירה. כיום מוכרת היוגה כפרקטיקה המשלבת היבטים גופניים ונפשיים, עם שורשים בכתבים בסנסקריט על האטה-יוגה (יוגה המושגת בכוח) וראג'ה-יוגה (היוגה המלכותית) מהמאה האחת עשרה ואילך. במאה העשרים ואחת התפתחה יוגה רגישה לטראומה (Trauma-Sensitive Yoga – TSY) כמודל טיפולי שמטרתו לתמוך באנשים המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
הרצאה זו בוחנת את מושג הטראומה, כפי שהוא משתקף בטקסטים בסנסקריט מהתקופה המודרנית מוקדמת (בין המאות השש-עשרה לשמונה עשרה) ותבדוק את זיקתו הפוטנציאלית לפרקטיקות TSY מודרניות. בניגוד לטענות של חוקרי יוגה מודרנית, הרואים בהרפיית הנפש רכיב מודרני-גלובלי ביוגה, תוצג כאן הטענה כי טכניקות יוגיות המתוארות בטקסטים הפרה-מודרניים, הדומות משמעותית לאלה של TSY אכן מובילות לרגיעה נפשית, שקט ואיזון. כמו TSY גם הטקסטים מתארים את הגוף, התודעה והרגשות כקשורים ומשפיעים זה על זה. עם זאת, קיימת נקודת שוני משמעותית: בעוד TSY רואה בטכניקות כמו מודעות לנשימה וסריקת גוף כלים לריפוי רגשי, הטקסטים הפרה-מודרניים מפרשים אותן דרך עדשה סוטריולוגית, כשהמטרה הראשונית היא שחרור רוחני, והרגיעה הנפשית נתפסת כתוצאה משנית של חתירה למטרות קיומיות גבוהות. כך, הרצאה זו תדגיש את הדיאלוג התרבותי בין מזרח למערב, בין עבר להווה, ותבחן כיצד פרקטיקות יוגיות מהוות גשר תמטי בין המסורת הפרה-מודרנית לתפיסות בנות ימינו.

לינקים/ קבצים

לעמוד הכולל את מרבית פרסומיה של ד"ר הגר שלו – הקישו כאן. 
למאמר עדכני של שלו בנושא יוגה ובריאות – הקישו כאן. 
לאודיו של הרצאה של שלו בנושא האטה יוגה [היוגה של הכוח] – הקישו כאן.