ארכיון אוריינטליזם - פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא

מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

ינואר 10, 2023

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / זהות / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / מתודולוגיה ומודלים / פוסטמודרניזם / תיאוריה ביקורתית / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות

ינואר 9, 2023

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / זהות / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / פוסטמודרניזם / תיאוריה ביקורתית / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

הרצאה: המזרחי כסמל רוחני – הראיפיקציה של הפיוט "אם ננעלו" בביצועים מוסיקליים פופולריים עכשוויים

עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב. הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") - באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".

אין תגובות

ינואר 9, 2023

גאוגרפיה / זהות / חינוך והשכלה גבוהה / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / פולמוס או מאבק / תיאוריה ביקורתית

מאמרון: "מזרחי" זה לאו דווקא אותנטי

"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]

אין תגובות

פברואר 6, 2022

גאוגרפיה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / תיאוריה ביקורתית

מאמר: יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית

המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.

אין תגובות

פברואר 2, 2022

גאוגרפיה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / תיאוריה ביקורתית

מאמר: "הודו לה' כי טוב"- מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב

מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)

אין תגובות

ינואר 20, 2022

גאוגרפיה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / תיאוריה ביקורתית

הרצאה: הודו של מעלה ו(י)הודים ישראלים

מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.

אין תגובות

ינואר 18, 2022

היסטוריה / חינוך והשכלה גבוהה / מדע/רפואה וטכנולוגיה / מיתוס / מתודולוגיה ומודלים / פולמוס או מאבק / תיאוריה ביקורתית

מאמר: היסטוריונים כמספרי סיפורים – בחינה ביקורתית של ההיסטוריוגרפיה המחקרית של דת הניו אייג'

מסתבר שהעבר איננו חתום, אלא משתנה תמידית. מחקר זה אינו עוסק בהיסטוריה של דת הניו אייג', אלא במחקר ביקורתי על מדע ההיסטוריה כפי שהוא מתבטא בשיח המחקרי על ההיסטוריה של הניו אייג'.

אין תגובות

ינואר 17, 2022

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / זהות / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / פוסטמודרניזם / תיאוריה ביקורתית / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

הרצאה: דלתי יצירתיות לא ננעלו – עיון משווה בעיבוד המוסיקלי-רוחני של 'אם ננעלו' בתרבות הפופולרית העכשווית

במצב הפוסטמודרני, אנו מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון רחב של מסורות והקשרים תרבותיים. המסורות הללו עוברות תהליכי שינוי, עיבוד והתאמה, שייעודן להתאים את חומרי הפולקלור לצרכים העכשוויים ובהם לחיפוש הרווח אחר אותנטיות". המחקר שיוצג עוסק בניתוח השוואתי בין שלושה מודלים של עיבוד חומרי פולקלור, שכל אחד מהם מייצג אופן אחר של התמודדות עם סוגיות כגון זהות, קהילה, מסורת, רב-תרבותיות וניסיון למלא חלק מהריק שנחווה בידי פרטים בהקשר התרבותי המורכב של המצב הפוסטמודרני האופייני לחברה המערבית בת זמננו.

אין תגובות

דצמבר 26, 2021