מאמר עטור שבח זה מהווה מחקר פרשני פמיניסטי אודות המיתוס של לילית, בגישה יונגיאנית.
הוא הוכרז (בינואר 2021) כזוכה פרס ה"2020 Honorable Mention Award Winner" מאת ועידת הנשים היהודיות (JWC – Jewish Women's Caucus) של הארגון לנשים בפסיכולוגיה (AWP – Association for Women in Psychology). לתעודת הפרס – הקליקו כאן.
בנוסף למאמר זה, קיימים פריטים נוספים – מאמר והרצאות המציגים את פרוייקט המחקר אודות לילית. ר' למטה.
תקציר
"יונג אמר פעם, שאלהים נעשה יותר מודע, ככל שבני אדם נעשו יותר מודעים. הוא טען, שכאשר בני אדם מגרשים את השדים הפרטיים שלהם ומשליכים אותם לאור היום, הם שופכים אור על צידו האפל של האל." (מתוך: קלאריסה פינקולה אסטס, בספרה רצות עם זאבים, עמ' 69.)
במסורת היהודו-נוצרית, לילית מופיע ככח שטני, כמסיתה בני אדם, כמי שמדיחה אותה ומביאה אותם לאבדון. מאז שנות ה-1970, לילית עושה קמבק בשיח הרוחני הפמיניסטי, אבל דמותה אינו נתפסת עוד כשלילית בלבד.
במאמר זה, אני מספקת הסבר לנוכחותה המשגשגת בקרב השיח הרוחני העכשווי. לטענתי, המיתוסים של לילית יכולים להתפרש כמקבילים לסיפורי אשת השלד, ובעקבות אנליזה יונגיאנית, אני מסיקה שהיא מבטאת את ארכיטיפ החיים-מוות-חיים. לכן, הופעתה מגלמת זמן של שינוי, את החרדה שהוא מעורר, והבנה עמוקה לא-מודעת שכניעה לתהליך הוא בלתי נמנע ואף מבורך.
הופעתה האינטנסיבית של לילית ברוחניות הפמיניסטית מבשרת את ההכרה בצורך לשינוי, ביחס לערכים תרבותיים ורוחניים, באמצעות קבלתו בברכה של ארכיטיפ החיים-מוות חיים, כלומר להיכנס למיטה עם לילית.
שפה
אנגלית
אקדמי / לא אקדמי
פריט אקדמי
שם המפרסם / מקור
Feminist Theology
תיאולוגיה פמיניסטית (Feminist Theology) הוא כתב עת שמתפרסם מאז 2009, בהוצאת שפילד האקדמית. הוא אחד מכתבי העת המדעיים הטובים ביותר המחברים בין לימודי דתות ומיגדר.
בדירוג SJR ל-2016, הוא דורג Q1 בקטגוריית חקר הדתות, ושוייך גם לקטגוריית חקר מיגדר.
ציטוט ביבליוגרפי
Ruah-Midbar Shapiro, Marianna, “Lilith's Comeback from a Feministic Jungian Outlook: Contemporary Feminist Spirituality Gets into Bed with Lilith”, in Feminist Theology 27.2 (January 2019): 149-163.
