הרצאה: "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות"

הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.

אין תגובות

הרצאה לכבוד השקת ספרה של סמדר שרלו "מי הזיז את היהדות שלי?"

הרצאה מוקלטת זו נישאה בערב לכבוד השקת ספרה של סמדר שרלו "מי הזיז את היהדות שלי? יהדות, פוסטמודרניזם ורוחניות עכשווית" (בהוצאת רסלינג). הערב התקיים בכ"א סיוון תשע"ו 27/06/2016 במתן (מכון תורני לנשים) ברעננה.

אין תגובות

מאמר: היחס למכוערים באגדות חז"ל ובסיפורי עם אירופיים

חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה (במדבר רבא, פרשה י', ח') מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית - האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר - אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים. המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.

אין תגובות

מאמרון: "מזרחי" זה לאו דווקא אותנטי

"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]

אין תגובות

מאמר: יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית

המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.

אין תגובות

הרצאה: כורסי, מֵאתר נס החזירים לאתר הסַפסל המכושף – המצאת מסורת רוחנית-אלטרנטיבית סביב אתר נוצרי בחסות רשות הטבע והגנים

הרצאה זו מתארת את תהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים, ומנתחת את המצאת המסורת אודות כורסי. בנוסף להרצאה זו, קיימת הרצאה נוספת, וכן שני מאמרים (בעברית ובאנגלית) המתארים היבטים שונים של תהליך ההתקדשות של כורסי. ראו לינקים למטה. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. ההרצאה נכללה במושב שעסק ב"גיאוגרפיה של זיכרון", בראשות ענת קדרון, במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה-60 - תש"פ 2020, באוניברסיטת חיפה.

אין תגובות

מאמר: "הודו לה' כי טוב"- מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב

מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)

אין תגובות

הרצאה: "ניו אייג' להלכה ולמעשה – יחס הרוחניות הישראלית לפרקסיס יהודי"

בפרוייקט מחקר זה, הצבענו על צמיחת זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. המחקר מתמקד בסוגיית הגלוקליזם (גלובליזם+לוקליזם) של תנועת הניו אייג' (גלובלי) בקרב יהודים ישראלים (לוקלי). המחקר מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. הגישות המעניינות ביותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה).

אין תגובות

הרצאה: הודו של מעלה ו(י)הודים ישראלים

מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "Jew Age – פרקטיקה יהודית בשיח הניו אייג' הישראלי"

במאמר זה טבעתי לראשונה את המונח "Jew Age" המחבר בין Jew לבין New Age. מה ייחודי בניו אייג' הישראלי-יהודי, לעומת הזירה הגלובלית של הניו אייג'? מדובר בחברה שהדת המרכזית בה היא יהדות, בעוד בעולם המערבי הדת המרכזית היא נצרות (אמנם בעיקר מדובר בחברה "חילונית" בשני המקרים, אבל קשה לסווג מגזר רוחני כ"חילוני"...). כדי לבחון הבדל משמעותי זה, ולגלות את ההתמודדות הייחודית היהודית-ישראלית עם ערכי הרוחניות האלטרנטיבית החדשה והגלובלית, התמקדנו בהבדל בולט בין היהדות והנצרות - סוגיית ההלכה, הביצוע המעשי של מצוות. המאמר מציג את האופי הגלוקלי של הניו אייג' בישראל, ואת תהליכי הניו-אייג'יזציה שעוברות היהדות וההלכה.

אין תגובות