יום עיון ייחודי זה הפגיש בין מחקר ומעשה בתחום החדשני של פסיכותרפיה יהודית רוחנית בישראל. הוא התקיים במסגרת פרוייקט המחקר בהובלת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא ופרופ' עפרה מייזלס, כחלק מפרוייקט מחקר בינלאומי ורב-תרבותי בתחום פסיכותרפיה רוחנית. (ר' קישורים בדף.) ביום העיון התקיימו הרצאות מבוא ופאנל סיכום שתועדו בוידאו. כמו כן התקיימו בו מעגלי שיח.
תחום מחקר חדשני לעתים גם מזמן גישות מחקר חדשניות. בהרצאה זו הוצגו חמישה אתגרים פרשניים ייחודיים לחקר המיסטיקה החדשה (ניו אייג'), בישראל ובכלל. לצד הצגתם - מוצעת גישת מחקר תואמת - רשתית. ההרצאה - תחת הכותרת "אתגרים פרשניים בחקר המיסטיקה הישראלית החדשה" - הוצגה בכנס של המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושא "מגמות ושיטות מחקר בשנות האלפיים", באביב 2003. ההרצאה התבססה על עבודה סמינריונית והיוותה בסיס לפרק הראשון של הדוקטורט של רוח-מדבר על תרבות העידן החדש בישראל.
הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.
מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.
הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.
היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.
מאמר זה (כ-10,500 מילים באנגלית, ויש דומה לו בעברית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם בכתב העת החשוב בתחום מדעי היהדות, היוצא לאור מטעם המרכז למחקר עברי ויהודי של אוניברסיטת אוקספורד - Journal of Jewish Studies.
עבודת הדוקטור נכתבה בתכנית הבין-תחומי לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עדיאל שרמר מאוניברסיטת בר-אילן. העבודה נכתבה בעברית, ומכילה מעל 450 עמודים, בשני כרכים. היא אושרה ב-2006. היתה זו העבודה הגדולה החלוצה בתחום הרוחניות האלטרנטיבית בישראל ושימשה עשרות רבות של מחקרים שבאו בעקבותיה ונשענו עליה. העבודה מציגה סקירה של תופעות ומגמות בתרבות העידן החדש בישראל, ועוסקת בשורה ארוכה של שאלות מתודולוגיות הנוגעות לחקר הניו אייג'. מוצע בה מודל לפרשנות תרבותית - "הרשת הרעיונית".
ההרצאה (בת כ-20 דק') התקיימה במליאת הכנס הישראלי השמיני לחקר רוחניות עכשווית, באוניברסיטת חיפה (טבת תשע"ו, דצמבר 2015). בהרצאה הוצג המודל של "הרשת הרעיונית", שהיה פרי עבודת הדוקטורט של רוח-מדבר. רוח-מדבר שפירא גם היו"ר-השותפה של הכנס הזה, ולמעשה היוזמת והמייסדת של סדרת הכנסים הישראליים לחקר רוחניות עכשווית (ICSCS). הרצאה זו פתחה את המושב הסוגר של הכנס, שעסק ב"רוחניות עכשיו – ישראל 2016: המשגות, מגמות עיקריות וסוגיות מרכזיות". יו"ר המושב היה בועז הוס.