יום עיון ייחודי זה הפגיש בין מחקר ומעשה בתחום החדשני של פסיכותרפיה יהודית רוחנית בישראל. הוא התקיים במסגרת פרוייקט המחקר בהובלת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא ופרופ' עפרה מייזלס, כחלק מפרוייקט מחקר בינלאומי ורב-תרבותי בתחום פסיכותרפיה רוחנית. (ר' קישורים בדף.) ביום העיון התקיימו הרצאות מבוא ופאנל סיכום שתועדו בוידאו. כמו כן התקיימו בו מעגלי שיח.
כנס זה עסק במרחב שבין חינוך רוחני, אלטרנטיבי ומתבונן. הוצגו בו סדנאות המדגימות צורות חינוך אלה, לצד מחקרים תומכים (וביקורתיים) אודותיהן. "פדגוגיה מתבוננת" (Contemplative Education) היא שם כולל לגישות חינוך, הוראה ולמידה שמפנות את המבט לנפש האדם ולרוחו, וכן לזיקתו העמוקה לחיים, לבני אדם אחרים ולעולם. פדגוגיה מתבוננת נובעת מתפיסה הומניסטית של טבע האדם ומטרות החינוך. היא שמה דגש על קידום ההתפתחות האישית ומימוש הפוטנציאל האנושי הגבוה, הן בקרב תלמידים הן בקרב אנשי החינוך המלמדים אותם.
מהו האופן הראוי לחקר מדעי של שאלות אודות רוח ורוחניות, כגון: האם בכלל ניתן לחקור רוחניות בכלים מדעיים, או שמא מדובר בשיחים שאין להם נקודת השקה המאפשרת דיון משותף? מהי מתודה מחקרית ראויה לחקר תופעות רוחניות? האם שיטות מחקר מסויימות עשויות להוכיח את קיומן של תופעות רוחניות? האם הקטגוריה של "רוח" פסולה מכל וכל במחקר מדעי? האם ראיות "מדעיות" לתופעות רוחניות ממוססות את משמעות הרוחניות ותורמות לרדוקציה שלהן לתופעות חומריות? במושב שארגנה רוח-מדבר דנו שישה דוברים מדיסציפלינות שונות בשאלות אלו, במסגרת כנס של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע.
בקורס זה הסטודנטים נחשפים למפגש(ים) שבין רוחניות לחינוך. המיקוד בקורס רחב ותיאורטי, כלומר – אנו מעיינים בגישות שונות לחינוך רוחני ובעקרונות שלהם. נושאים הנדונים בקורס: פדגוגיה קונטמפלטיבית, עקרונות החינוך ההומניסטי וגישות אלטרנטיביות שונות בחינוך, אינטליגנציה רוחנית,וכן היבטים ביקורתיים ביחס לחינוך רוחני. הקורס מכיל שפע פעילויות מקוונות אינטראקטיביות יצירתיות, ללימוד ותרגול עצמי של החומר (ר' דוגמאות בגלריה).
מאמר זה כלול בספר המוקדש כולו למחקרים אודות פסיכותרפיה משולבת רוחניות ברחבי העולם, שפורסם בהוצאת American Psychological Association (APA). ייחודו של המאמר הוא בהתייחסות למפגש בין תחום זה לבין המסורת היהודית - נושאו של פרוייקט המחקר פורץ הדרך שלנו, ששילב איסוף נתונים בכלים כמותניים ואיכותניים, וסקר תחום צומח זה בישראל שטרם נחקר. המאמר הוא פרק 14 בכרך המציג מחקרים שנכללו בפרוייקט מחקר בינ"ל, שמומן בתקציב תחרותי מטעם קרן טמפלטון.
מהי "היפנוזה"? נדמה שכולנו יודעים את התשובה... אבל - האומנם אנו יודעים? במחקר זה הופך השיח המדעי (אודות היפנוזה) אובייקט לעיון ביקורתי. מסתבר שהמחלוקת המדעית אודות השאלה הפשוטה "מהי היפנוזה" היא חריפה כל כך, שלאמיתו של דבר התשובה כלל איננה ברורה. למעשה, המרחב הרוחני-דתי משפיע הוא "אחר משמעותי" המשפיע על עיצוב השיח המדעי. להגדרות המדעיות יש השלכות משמעותיות הן בצד הטיפולי והן הציבורי והמשפטי. כותרת ההרצאה (שהתקיימה באנגלית) בכנס היתה: "המדע כדת – עיון ביקורתי בשיח המדעי אודות היפנוזה ובזיקתו לתופעות דתיות ורוחניות" (באנגלית: Science as Religion – A Critical Outlook at the Scientific Discourse of Hypnosis and Its Correlation with Religious and Spiritual Phenomena).
ערך קצר זה נכלל בין מאות אחרים במסגרת האנציקלופדיה על אימהות בת שלושת הכרכים - Encyclopedia of Motherhood, בעריכת אנדריאה אוריילי (Andrea O'Reilly). הערך מתייחס לקשר בין אימהות לרוחניות, לאלוהויות אימהיות (בקבלה, בהינדואיזם, ו"אמא אדמה"- גאיה), למעלה הרוחנית של אימהות ולאיזון בתפקיד הנשי. הוא נכתב והתפרסם בשנה בה מריאנה רוח-מדבר הפכה לאם.
מאמר זה עוסק בחוויות חיוביות, חד פעמיות וטרנספורמטיביות שתוצאותיהן משמעותיות וחיוביות. לעומת חוויות טראומטיות חד פעמיות וטרנספורמטיביות, העיסוק בחוויות שיא חיוביות היא שולית. לאחרונה מתפתח גוף מחקר משמעותי שמבקש לשנות את המאזן ולהעמיק בלימוד ומחקר ביחס לחוויות חיוביות משמעותיות. המאמר יעסוק בתופעה של חוויות חיוביות חד פעמיות: פרדיגמות והגדרות שונות, השפעות והשלכות. לבסוף נבקש להציע טרמינולוגיה חדשה לתופעה זו: "חווית שיא חיובית" - "Positive Peak Experience" . "יש הצדקה מדעית לתקוות שלנו זה מזה ומהאנושות" (אברהם מאסלו)
המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.
מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקר בינלאומי רחב, בו שותפים עשרות צוותי מחקר ברחבי העולם. מטרת הפרויקט הבינ"ל להרחיב ולהעמיק את הביסוס המחקרי והידע על שילוב גישות רוחניות בפסיכותרפיה. המחקר הבינלאומי והישראלי נתמך כספית על ידי קרן ג'ון טמפלטון – The John Templeton Foundation. ריכוז המחקר הבינלאומי מתבצע על ידי Brigham Young University, שביוטה בארצות הברית. המחקר שלנו הוא פורץ דרך, והוא הראשון בעולם שחוקר שיטות של פסיכותרפיה בישראל שמשלבות רוחניות יהודית בישראל, מתוך מטרה להבין איך הן מתבצעות, באילו מצבים הן מטפלות, מה קורה במהלכן, מה סוג ההתערבויות שמטפלים נוקטים בהם, עד כמה הן מועילות למטופלים, מה הדומה והשונה בין הגישות הטיפוליות השונות, ועוד. הפרויקט רוכז בידי גב' ליאת צוקר, ובסיוע גב' איה רייס.