במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".
היחס לטבע ולסביבה בדתות הוא נושא מרתק, והוא לובש צורה חדשה ומפתיעה בימינו - עם עליית השיח האקולוגי, ולאור החששות האפוקליפטיים מאסון אקולוגי ממשמש ובא. חלק מהדתות החדשות שמות דגש מיוחד על קידוש הטבע (כגון ניאו-שמאניזם) וגם בשיח הרוחני הפופולרי עולה התפיסה של הערצת הטבע ושל הדאגה לסביבה בהקשר של ערכים רוחניים. במושב זה מוצגים ארבעה מחקרים העוסקים באקולוגיה וטבע ברוחניות העכשווית.
מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.
כורסי הוא אתר צליינות נוצרי לחוף הכינרת, שהפך מושא לאגדות אורבניות רוחניות עכשוויות – בעיקר סביב "הספסלים המכושפים" שהתקינה באתר רשות הטבע והגנים. אתר זה, שעבר תהליך התקדשות בידי פעילים ניאו-שמאניים בשנים האחרונות, מהווה הזדמנות לעקוב בזמן אמת אחר היווצרותו של אתר קדוש – כמו גם להיווכח בצמיחתה של גיאוגרפיה מקודשת אלטרנטיבית בארץ ישראל.
מאמר המציג את סיפורה של הקהילה הרוחנית-אלטרנטיבית הראשונה בישראל, שהיוותה בועה של הסיקסטיז בלב ההווי הציוני המגוייס דאז. הקהילה ההיפית של ראש פינה היוותה מפלט יוצא דופן שבו תפקדה "מעבדה חברתית" מרתקת, שהולידה גם מרחבים רוחניים ואלטרנטיביים ישראליים נוספים. המאמר כולל השוואה בין הערכים ההיפיים והציוניים - מתחומי החברה והחוק ועד היחס לטבע ולמוסיקה. כלולים בו איורים וצילומים ייחודיים.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) מנותח בהרצאה זו כ"מדרש קולנועי" המציג שלוש השקפות עולם עכשוויות שונות, ומקדם ערכים אקו-פמיניסטיים תוך ביקורת על חומרנות ופונדמנטליזם. ההרצאה מציגה תיזות מרכזיות שנוסחו במסגרת מאמרים שפורסמו בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר לילה מור במסגרת פרוייקט מחקר זה.
הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.
מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.