מושב: פריפריה ואלטרנטיבה- קהילות רוחניות בגליל בין טבע וסביבה לבין עימות עם הממסד

הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.

אין תגובות

מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות

הרצאה: המזרחי כסמל רוחני – הראיפיקציה של הפיוט "אם ננעלו" בביצועים מוסיקליים פופולריים עכשוויים

עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב. הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") - באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".

אין תגובות

מאמרון: "מזרחי" זה לאו דווקא אותנטי

"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]

אין תגובות

מאמר: יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית

המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.

אין תגובות

מאמר: "הודו לה' כי טוב"- מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב

מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)

אין תגובות