בכנס הייסוד של האגודה הישראלית לחקר דתות, הציעה הרצאה זו מבט נרחב על מרחב הדתיות והרוחניות העכשווית, מזווית אקדמית. פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא היתה חברה בוועד המייסד של האגודה ובהמשך - בוועד המנהל שלה.
תחום מחקר חדשני לעתים גם מזמן גישות מחקר חדשניות. בהרצאה זו הוצגו חמישה אתגרים פרשניים ייחודיים לחקר המיסטיקה החדשה (ניו אייג'), בישראל ובכלל. לצד הצגתם - מוצעת גישת מחקר תואמת - רשתית. ההרצאה - תחת הכותרת "אתגרים פרשניים בחקר המיסטיקה הישראלית החדשה" - הוצגה בכנס של המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושא "מגמות ושיטות מחקר בשנות האלפיים", באביב 2003. ההרצאה התבססה על עבודה סמינריונית והיוותה בסיס לפרק הראשון של הדוקטורט של רוח-מדבר על תרבות העידן החדש בישראל.
הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.
האם יש קשר בין העובדה שמיינדפולנס הפכה לאופנה במרחב התרבותי לבין ההכרה המדעית שזכתה לה? איך הפכה מיינדפולנס מפרקטיקה רוחנית לפרקטיקה מדעית מבוססת-ראיות? בהרצאה זו הוצג תהליך התפתחות השיח המדעי-רפואי אודות מיינדפולנס, בהקשר בלתי שגרתי: התבוננות בתופעה זו כחלק מתהליך תרבותי. אחת המסקנות המרכזיות היתה שעוצמת החילון והמיערוב של המדיטציה מנבאת את מידת ההתקבלות שלה בשיח המערבי.
בהרצאה זו הוצג השיח המדעי-רפואי על מיינדפולנס, בו מדיטציה זו הפכה לאופנה מקובלת ונחשקת. לצורך המחשת ההצלחה של המיינדפולנס - מוצגת אף השוואה למעמד של המדיטציה הטרנסצנדנטלית בשיח המדעי-רפואי.
מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.
מה הרלוונטיות של דת ורוחניות לתרבות הדיגיטלית העכשווית ועולם הגיימינג? הרצאה זו נכללה בסדנה בינ"ל שעסקה בהיבטים חברתיים וערכיים של גיימינג מקוון באזור MENA (המזה"ת וצפ' אפריקה).
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
מושב מרתק זה, שאורגן ונוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, עסק באלוהויות בניאו פגאניזם, אוקולטיזם וניו אייג'.
"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.