מאמר: היחס למכוערים באגדות חז"ל ובסיפורי עם אירופיים

חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה (במדבר רבא, פרשה י', ח') מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית - האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר - אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים. המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.

אין תגובות

מאמר: אגדת דוד והתהום במבט פסיכואנליטי

אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (בבלי ברכות נה:) מאמר זה עוסק באגדת חז"ל על דוד המלך והתהום - אגדה שאינה נסמכת על סיפור מקראי באופן ישיר. בשל הפרטים המוזרים שבה, ובשל חזרתה בשלוש גרסאות (לפחות), "מזמינה" אגדה זו ניתוח של הסמלים הפסיכולוגיים הכנוזים בה. המאמר "משכיב את האגדות על ספת המטופלים" הפרוידיאנית. במאמר אני מציגה את הגרסאות השונות, את מוזרותן ואת השאלות העולות מהן; בהמשך - נסקרות האסוציאציות המקראיות המרכזיות שהן מעלות והפירוש שהוצע להן במחקר; ולבסוף - הן נבחנות בניתוח פסיכואנליטי, ומוצע פתרון כולל לפענוח פשרן.

אין תגובות

מאמרון: "מזרחי" זה לאו דווקא אותנטי

"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]

אין תגובות

מאמר: יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית

המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.

אין תגובות

מאמר: "הודו לה' כי טוב"- מבט על ישראלים (י)הודים לאור תזת מִזרוח המערב

מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)

אין תגובות

הרצאה: הודו של מעלה ו(י)הודים ישראלים

מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.

אין תגובות

מאמר: היסטוריונים כמספרי סיפורים – בחינה ביקורתית של ההיסטוריוגרפיה המחקרית של דת הניו אייג'

מסתבר שהעבר איננו חתום, אלא משתנה תמידית. מחקר זה אינו עוסק בהיסטוריה של דת הניו אייג', אלא במחקר ביקורתי על מדע ההיסטוריה כפי שהוא מתבטא בשיח המחקרי על ההיסטוריה של הניו אייג'.

אין תגובות

הרצאה: ה-comeback של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית

איזו קריירה מפוארת עשתה לילית באלפי שנים! אולם תמיד כדמות שלילית ואפילה... והנה, ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים דווקא כדמות נערצת. אז מה היא מייצגת עבור הרוחניות הפמיניסטית העכשווית? לא דבר אחד, כי אם דברים שונים. ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר, והתקיימה גם הרצאה בעברית בנושא קרוב. ראו למטה לינקים לפריטים רלוונטיים. ההרצאה נישאה במושב בנושא "תנועות דתיות חדשות" בכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחקר דתות (ISAR) שהוקדש לטבעם של כתבי הקודש ומקומם בדתות. הכנס התקיים באוניברסיטת בר אילן ב-11-12 במרץ 2018. מושב הכנס הזה התקיים באנגלית.

אין תגובות

הרצאה: דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית ומשמעויותיה

"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.

אין תגובות

מאמר: ציד המכשפות מאשקלון מסופר-מחדש ברוחניות העכשווית – בין מבוכה למציאת שלל-רב

היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.

אין תגובות