הרצאה זו, לקהל הרחב, התייחסה לסיפורם של ההיפים בראש פינה העתיקה, תולדות הקהילה שיצרו, כמו גם השפעתם על צביונו של היישוב כולו עד היום.
במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.
"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]
המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.
הרצאה זו מתארת את תהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים, ומנתחת את המצאת המסורת אודות כורסי. בנוסף להרצאה זו, קיימת הרצאה נוספת, וכן שני מאמרים (בעברית ובאנגלית) המתארים היבטים שונים של תהליך ההתקדשות של כורסי. ראו לינקים למטה. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. ההרצאה נכללה במושב שעסק ב"גיאוגרפיה של זיכרון", בראשות ענת קדרון, במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה-60 - תש"פ 2020, באוניברסיטת חיפה.
מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)
מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.
מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. המאמר מנתח את הגורמים שהפכו את כורסי למועמד מתאים לתהליך התקדשות, ומציע מודל הבוחן היבטים וגורמים שונים התורמים לתהליך התקדשות רוחנית-אלטרנטיבית של אלמנטים באתר. בנוסף למאמר זה (כ-9,000 מילים), קיימים מאמר אחר (באנגלית) המתאר היבטים אחרים של תהליך ההתקדשות של כורסי, והרצאה בנושא קרוב. המאמר לוקח חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. המאמר נכלל בגיליון מיוחד של "אופקים בגיאוגרפיה" (בעריכת ענת קדרון) שהוקדש ל"הבניית תודעה במרחב פונקציונלי" (כיצד אתרים פונקציונליים - כגון שלטי כביש, אצטדיון כדורגל או בית קולנוע - מעוצבים כדי להבנות זיכרון ותודעה קולקטיביים). אופקים בגיאוגרפיה הוא כתב עת הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת חיפה.
מאמר המתאר פרק לא ידוע על הסיקסטיז במדינת ישראל (כ-10,000 מילים). המאמר נכלל בגיליון מיוחד של "אופקים בגיאוגרפיה" (בעריכת ענת קדרון) שהוקדש ל"הבניית תודעה במרחב פונקציונלי" (כיצד אתרים פונקציונליים - כגון שלטי כביש, אצטדיון כדורגל או בית קולנוע - מעוצבים כדי להבנות זיכרון ותודעה קולקטיביים). "אופקים בגיאוגרפיה" הוא כתב עת הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת חיפה.