You are currently viewing הרצאה: המזרחי כסמל רוחני – הראיפיקציה של הפיוט "אם ננעלו" בביצועים מוסיקליים פופולריים עכשוויים

עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב.
הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") – באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".
הרצאה זו היא חלק מפרוייקט מחקר, שבינתיים הניב שני פרסומים – בעברית ובאנגלית (ר' קישורים להלן). המאמר בעברית דומה יחסית להרצאה זו, והמאמר באנגלית הוצג בהרצאה אחרת (ר' קישור להלן).
ההרצאה התקיימה בכנס הראשון ללימודי מזרחיות בקולנוע ובמדיה, שזכה לכותרת "בלי עין הרע", ונערך באוניברסיטת תל אביב ביוני 2019.
למרבה הצער, צילום ההרצאה (ויתר הכנס) לא הועלו לאינטרנט.

תקציר

עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות מזה כבר. גם בהקשר הרוחני, האוריינטליזם המערבי אימץ את ה"מזרח" כדימוי נערץ עוד במאה ה-19, תוך שהוא בורר את התרבויות הנחשבות ל"מזרחיות" ומעצב אותן כרוחו. הערצה זו, הרווחת כיום בתרבות הרוחנית האלטרנטיבית (המכונה גם "העידן החדש" – New Age), מכוונת בראש ובראשונה למה שנתפס כתרבות הודו, כמו גם תרבויות דרום-מזרח-אסייתיות סיניות ויפניות. במקביל לאחר המזרחי, מסורות תרבותיות "אחרות" נוספות זוכות להמצאה-מחדש והערצה ברוח דומה, כגון תרבויות ילידיות ותורות סוד. הקבלה כלולה ב"אחרים" אלה, אבל לא המסורת/דת היהודית בכללה.

במחקר הנוכחי נעקוב אחר דוגמה להצטלבות דרכיהם של סמל המזרחי עם סמל הקבלה באמצעות מסורת יהדות תימן, ברוחניות-האלטרנטיבית המערבית העכשווית. ביצועי הפיוט "אם ננעלו" ישמשו להדגמת תהליך זה (תוך הענקת תשומת לב מיוחדת לדימויים חזותיים ופרפורמטיביים הניכרים בוידיאו-קליפים), בארבע תחנות:

  1. מוסיקה מזרחית – אלבום "שירי תימן" (1984) של עפרה חזה נדחה בידי המיין-סטרים הישראלי.
  2. מוסיקה אתנית – חזה נחלה הצלחה במערב, בעת ש"שיווקה" את מורשתה באמצעות עיבוד ווידיאו-מוסיקלי של "אם ננעלו" שמבטא דימוי אוריינטלי-אקזוטי של "פרא אציל" הממזג "מזרח" ו"מערב" (1988).
  3. מוסיקת עולם – בשיר "יצחק" (2005) של מדונה למודת הקבלה הניו-אייג'ית, משולבים "קישוטים" מתוך "אם ננעלו" מפיו של יצחק סינוואני, ישראלי-יהודי-תימני מ"המרכז לקבלה". הפרפורמטיביות של סינוואני ו"אם ננעלו" בקליפים של מדונה מבטאים את האצת תהליך הפיכת המסורת התימנית לסמל מזרחי-רוחני.
  4. מוסיקת טראנס – הדי.ג'יי. עופר ניסים עורך מיזוג רדיקלי של החומרים הנ"ל ברמיקס שלו, המשולב בתרבות הרייב השואפת לחוויה אוקיאנית של טשטוש כל הגבולות.
בתהליך המתואר, מאבד הפיוט בהדרגה את מילותיו עד שנותרות שתיים בלבד, חסרות תוכן סמנטי, המשמשות סמל. אובד העומק הרעיוני של הקונטקסט התרבותי של הפיוט, כך שיוכל להיות משובץ בנוחות בתרבות הרוחנית-אלטרנטיבית המערבית העכשווית. תהליך הראיפיקציה של "אם ננעלו" מדגים את הדילמה של מסורת שולית המשמיעה את קולה דרך שופרה של ההגמוניה התרבותית, מה שמצד אחד מעניק לה נראות, המשכיות ואטרקטיביות, ומצד אחר מפשיט אותה מהפרטים הנוגעים לתוכן והקשר. כך נראית המצאת מסורת בעידן ההשטחה הפוסטמודרניסטית, בה מערביים נדונים לחפש מחפשים אחר האותנטיות האבודה.

מחברים

מריאנה רוח-מדבר שפירא

עמרי רוח-מדבר

קישורים

לעלון מעוצב של הכנס – הקישו כאן.
לתכנית מפורטת של מושבים והרצאות – הקישו כאן.
לקול קורא, המציג את רציונל הכנס – הקישו כאן.

תאריך

4 ביוני 2019

שפה

עברית

אקדמי / לא אקדמי

פריט אקדמי

ציטוט ביבליוגרפי

לצורך הפניה ביבליוגרפית, מוטב להתייחס לאחד המאמרים שפורסמו במסגרת פרוייקט מחקר זה. ר' קישורים לפריטים אלה להלן.

כתיבת תגובה