הרצאה: אתר נוצרי, סוכני קדושה יהודים, שיח רוחני – תהליך ההתקדשות של כורסי שעל חוף הכינרת

כורסי הוא אתר צליינות נוצרי לחוף הכינרת, שהפך מושא לאגדות אורבניות רוחניות עכשוויות – בעיקר סביב "הספסלים המכושפים" שהתקינה באתר רשות הטבע והגנים. אתר זה, שעבר תהליך התקדשות בידי פעילים ניאו-שמאניים בשנים האחרונות, מהווה הזדמנות לעקוב בזמן אמת אחר היווצרותו של אתר קדוש – כמו גם להיווכח בצמיחתה של גיאוגרפיה מקודשת אלטרנטיבית בארץ ישראל.

אין תגובות

הסכתי (פודקאסטים) "האקדמיה של הרוח" בהגשת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא

דף זה כולל קישורים לשורת הסכתים (פודקאסטים) שערכה והגישה רוח-מדבר שפירא בתכניתה "האקדמיה של הרוח" ב"רדיו מהות החיים". כולם פתוחים להאזנה חופשית. בכל פרק בתכנית נושא מרכזי ומרואיין/ת אחת/ד ראשי/ת (ואחר/ת בנוסף).

אין תגובות

מושב: סביב המקדש- מקומות קדושים ומרחבים תחת עימות בישראל

כיצד נתפסת ומעוצבת ארץ הקודש אצל הוגי דתות חדשות? במושב זה, בכנס בינ"ל שעסק בדתות חדשות, הציגו ארבעה חוקרים (מארה"ב, סקוטלנד וישראל) זוויות מגישות דתיות שונות: תקשור, הבונים החופשיים, קבוצות יהודיות ונוצריות. המושב נוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, בכנס של ארגון CESNUR לחקר דתות חדשות (Center for Studies on New Religions), וההרצאות צולמו בוידאו.

אין תגובות

מאמר: "הפורטל הכי חזק בציון" – כורסי: האתר הרוחני שמשמש הצטלבות ערוצי עוצמה ושיחים רב-תרבותיים

מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.

אין תגובות

הרצאה: תפיסות של העבר ודימויי גוף בשיח הרוחני העכשווי

כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.

אין תגובות

מאמר: "בחזרה לגן העדן" במחשבת העידן החדש – דימויים של עבר אידיאלי בתולדות עם ישראל

תרבויות רבות חולקות את הגעגוע אל העבר הרחוק והאידיאלי - אל גן העדן האבוד. מה מייחד את תפיסת זמן העבר של רוחניות הניו אייג', ובפרט בגרסתה היהודית/ישראלית? כיצד מסופרת ההיסטוריה היהודית והאנושית בשיח רוחני זה?

אין תגובות

הרצאה: כורסי, מֵאתר נס החזירים לאתר הסַפסל המכושף – המצאת מסורת רוחנית-אלטרנטיבית סביב אתר נוצרי בחסות רשות הטבע והגנים

הרצאה זו מתארת את תהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים, ומנתחת את המצאת המסורת אודות כורסי. בנוסף להרצאה זו, קיימת הרצאה נוספת, וכן שני מאמרים (בעברית ובאנגלית) המתארים היבטים שונים של תהליך ההתקדשות של כורסי. ראו לינקים למטה. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. ההרצאה נכללה במושב שעסק ב"גיאוגרפיה של זיכרון", בראשות ענת קדרון, במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה-60 - תש"פ 2020, באוניברסיטת חיפה.

אין תגובות

הרצאה: "ניו אייג' להלכה ולמעשה – יחס הרוחניות הישראלית לפרקסיס יהודי"

בפרוייקט מחקר זה, הצבענו על צמיחת זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. המחקר מתמקד בסוגיית הגלוקליזם (גלובליזם+לוקליזם) של תנועת הניו אייג' (גלובלי) בקרב יהודים ישראלים (לוקלי). המחקר מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. הגישות המעניינות ביותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה).

אין תגובות

מאמר מחקרי: "Jew Age – פרקטיקה יהודית בשיח הניו אייג' הישראלי"

במאמר זה טבעתי לראשונה את המונח "Jew Age" המחבר בין Jew לבין New Age. מה ייחודי בניו אייג' הישראלי-יהודי, לעומת הזירה הגלובלית של הניו אייג'? מדובר בחברה שהדת המרכזית בה היא יהדות, בעוד בעולם המערבי הדת המרכזית היא נצרות (אמנם בעיקר מדובר בחברה "חילונית" בשני המקרים, אבל קשה לסווג מגזר רוחני כ"חילוני"...). כדי לבחון הבדל משמעותי זה, ולגלות את ההתמודדות הייחודית היהודית-ישראלית עם ערכי הרוחניות האלטרנטיבית החדשה והגלובלית, התמקדנו בהבדל בולט בין היהדות והנצרות - סוגיית ההלכה, הביצוע המעשי של מצוות. המאמר מציג את האופי הגלוקלי של הניו אייג' בישראל, ואת תהליכי הניו-אייג'יזציה שעוברות היהדות וההלכה.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "חילוני להלכה, רליגיוזי למעשה: יחס הניו אייג' הישראלי להלכה"

מאמר זה (כ-10,000 מילים) מזהה זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. הוא מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. ברם, הגישות המעניינות יותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה). המאמר התפרסם ב"סוציולוגיה ישראלית", כתב העת היוקרתי ביותר בתחום מדעי החברה בישראל. מאמר בנושא דומה פורסם באנגלית, והמחקר הוצג גם בכנסים.

אין תגובות