דף זה כולל קישורים לשורת הסכתים (פודקאסטים) שערכה והגישה רוח-מדבר שפירא בתכניתה "האקדמיה של הרוח" ב"רדיו מהות החיים". כולם פתוחים להאזנה חופשית. בכל פרק בתכנית נושא מרכזי ומרואיין/ת אחת/ד ראשי/ת (ואחר/ת בנוסף).
הרצאה זו מציגה אסטרטגיה רוחנית-אלטרנטיבית מפתיעה וחדשנית של יהודים-ישראליים להתייחסות למסורת היהודית - פרשנות של המסורת תוך הזדהות עם האנטי-גיבורות של אגדה יהודית עתיקה. בדרך זו, מבוטאת הגישה האופיינית למגמת ה"רוחני-אבל-לא-דתי" ("spiritual-but-not-religious", SBNR) שמבקרת את הממסד הדתי, תוך אימוץ הביקורת הגלומה במקורות היהודיים העתיקים. המדובר הוא בסיפור-מחדש של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה.
אנחנו בוראים את המציאות - זהו רעיון מרכזי בשיח התרבות העכשווי. אבל איך? מהמטריקס ועד מקל כישוף, מפסיכולוגיה חיובית ועד טכניקות לשליטה מוחית. בהרצאות שונות הוצג המחקר אודות רעיון רוחני (או אולי בעצם מחולן?) זה...
אחד הרעיונות המרכזיים ביותר בשיח הרוחני העכשווי, וגם בשיח הפופולרי בכלל, הוא שאנחנו אלה שבוראים את העולם שלנו. לרעיון זה גרסאות שונות. למשל, גרסת הפסיכולוגיה החיובית מתארת כיצד מחשבות וציפיות עשויות ליצור מציאות באמצעות שינוי התנהגות; גרסת המדע הבדיוני רואה בנו שחקנים במרחב וירטואלי הבוחרים ומעצבים את סביבתם; הגרסה המאגית מלמדת אותנו לכשף את המציאות; ועוד.
הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.
היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.
מאמר זה (כ-10,500 מילים באנגלית, ויש דומה לו בעברית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם בכתב העת החשוב בתחום מדעי היהדות, היוצא לאור מטעם המרכז למחקר עברי ויהודי של אוניברסיטת אוקספורד - Journal of Jewish Studies.