הרצאה מוקלטת זו נישאה בערב לכבוד השקת ספרה של סמדר שרלו "מי הזיז את היהדות שלי? יהדות, פוסטמודרניזם ורוחניות עכשווית" (בהוצאת רסלינג). הערב התקיים בכ"א סיוון תשע"ו 27/06/2016 במתן (מכון תורני לנשים) ברעננה.
המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.
מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)
בפרוייקט מחקר זה, הצבענו על צמיחת זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. המחקר מתמקד בסוגיית הגלוקליזם (גלובליזם+לוקליזם) של תנועת הניו אייג' (גלובלי) בקרב יהודים ישראלים (לוקלי). המחקר מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. הגישות המעניינות ביותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה).
מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.
במאמר זה טבעתי לראשונה את המונח "Jew Age" המחבר בין Jew לבין New Age. מה ייחודי בניו אייג' הישראלי-יהודי, לעומת הזירה הגלובלית של הניו אייג'? מדובר בחברה שהדת המרכזית בה היא יהדות, בעוד בעולם המערבי הדת המרכזית היא נצרות (אמנם בעיקר מדובר בחברה "חילונית" בשני המקרים, אבל קשה לסווג מגזר רוחני כ"חילוני"...). כדי לבחון הבדל משמעותי זה, ולגלות את ההתמודדות הייחודית היהודית-ישראלית עם ערכי הרוחניות האלטרנטיבית החדשה והגלובלית, התמקדנו בהבדל בולט בין היהדות והנצרות - סוגיית ההלכה, הביצוע המעשי של מצוות. המאמר מציג את האופי הגלוקלי של הניו אייג' בישראל, ואת תהליכי הניו-אייג'יזציה שעוברות היהדות וההלכה.
"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.
מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקר בינלאומי רחב, בו שותפים עשרות צוותי מחקר ברחבי העולם. מטרת הפרויקט הבינ"ל להרחיב ולהעמיק את הביסוס המחקרי והידע על שילוב גישות רוחניות בפסיכותרפיה. המחקר הבינלאומי והישראלי נתמך כספית על ידי קרן ג'ון טמפלטון – The John Templeton Foundation. ריכוז המחקר הבינלאומי מתבצע על ידי Brigham Young University, שביוטה בארצות הברית. המחקר שלנו הוא פורץ דרך, והוא הראשון בעולם שחוקר שיטות של פסיכותרפיה בישראל שמשלבות רוחניות יהודית בישראל, מתוך מטרה להבין איך הן מתבצעות, באילו מצבים הן מטפלות, מה קורה במהלכן, מה סוג ההתערבויות שמטפלים נוקטים בהם, עד כמה הן מועילות למטופלים, מה הדומה והשונה בין הגישות הטיפוליות השונות, ועוד. הפרויקט רוכז בידי גב' ליאת צוקר, ובסיוע גב' איה רייס.
מאמר זה (כ-10,000 מילים) מזהה זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. הוא מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. ברם, הגישות המעניינות יותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה). המאמר התפרסם ב"סוציולוגיה ישראלית", כתב העת היוקרתי ביותר בתחום מדעי החברה בישראל. מאמר בנושא דומה פורסם באנגלית, והמחקר הוצג גם בכנסים.
ראיון ששודר באוגוסט 2008 בערוץ הראשון בטלוויזיה, חצי שעה של שיחה של דב אלבוים עם מריאנה רוח-מדבר, לרגל פרשת "עקב", במסגרת התכנית "מקבלים שבת" (עם כתוביות מוּבְנות בעברית).