במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".
היחס לטבע ולסביבה בדתות הוא נושא מרתק, והוא לובש צורה חדשה ומפתיעה בימינו - עם עליית השיח האקולוגי, ולאור החששות האפוקליפטיים מאסון אקולוגי ממשמש ובא. חלק מהדתות החדשות שמות דגש מיוחד על קידוש הטבע (כגון ניאו-שמאניזם) וגם בשיח הרוחני הפופולרי עולה התפיסה של הערצת הטבע ושל הדאגה לסביבה בהקשר של ערכים רוחניים. במושב זה מוצגים ארבעה מחקרים העוסקים באקולוגיה וטבע ברוחניות העכשווית.
כיצד נתפסת ומעוצבת ארץ הקודש אצל הוגי דתות חדשות? במושב זה, בכנס בינ"ל שעסק בדתות חדשות, הציגו ארבעה חוקרים (מארה"ב, סקוטלנד וישראל) זוויות מגישות דתיות שונות: תקשור, הבונים החופשיים, קבוצות יהודיות ונוצריות. המושב נוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, בכנס של ארגון CESNUR לחקר דתות חדשות (Center for Studies on New Religions), וההרצאות צולמו בוידאו.
יום עיון ייחודי זה הפגיש בין מחקר ומעשה בתחום החדשני של פסיכותרפיה יהודית רוחנית בישראל. הוא התקיים במסגרת פרוייקט המחקר בהובלת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא ופרופ' עפרה מייזלס, כחלק מפרוייקט מחקר בינלאומי ורב-תרבותי בתחום פסיכותרפיה רוחנית. (ר' קישורים בדף.) ביום העיון התקיימו הרצאות מבוא ופאנל סיכום שתועדו בוידאו. כמו כן התקיימו בו מעגלי שיח.
הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
מושב מרתק זה, שאורגן ונוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, עסק באלוהויות בניאו פגאניזם, אוקולטיזם וניו אייג'.
כנס זה עסק במרחב שבין חינוך רוחני, אלטרנטיבי ומתבונן. הוצגו בו סדנאות המדגימות צורות חינוך אלה, לצד מחקרים תומכים (וביקורתיים) אודותיהן. "פדגוגיה מתבוננת" (Contemplative Education) היא שם כולל לגישות חינוך, הוראה ולמידה שמפנות את המבט לנפש האדם ולרוחו, וכן לזיקתו העמוקה לחיים, לבני אדם אחרים ולעולם. פדגוגיה מתבוננת נובעת מתפיסה הומניסטית של טבע האדם ומטרות החינוך. היא שמה דגש על קידום ההתפתחות האישית ומימוש הפוטנציאל האנושי הגבוה, הן בקרב תלמידים הן בקרב אנשי החינוך המלמדים אותם.
שדה רחב ומגוון של תופעות נוצר במפגש שבין עליית התרבות הדיגיטלית והשימוש במחשבים לבין המרחב הדתי. מושב זה שהתקיים במסגרת כנס ב-2006 מלמד על כיוונים ראשוניים שנוצרו בחקר שדה מתהווה מרתק זה.
מהו האופן הראוי לחקר מדעי של שאלות אודות רוח ורוחניות, כגון: האם בכלל ניתן לחקור רוחניות בכלים מדעיים, או שמא מדובר בשיחים שאין להם נקודת השקה המאפשרת דיון משותף? מהי מתודה מחקרית ראויה לחקר תופעות רוחניות? האם שיטות מחקר מסויימות עשויות להוכיח את קיומן של תופעות רוחניות? האם הקטגוריה של "רוח" פסולה מכל וכל במחקר מדעי? האם ראיות "מדעיות" לתופעות רוחניות ממוססות את משמעות הרוחניות ותורמות לרדוקציה שלהן לתופעות חומריות? במושב שארגנה רוח-מדבר דנו שישה דוברים מדיסציפלינות שונות בשאלות אלו, במסגרת כנס של האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע.