במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".
היחס לטבע ולסביבה בדתות הוא נושא מרתק, והוא לובש צורה חדשה ומפתיעה בימינו - עם עליית השיח האקולוגי, ולאור החששות האפוקליפטיים מאסון אקולוגי ממשמש ובא. חלק מהדתות החדשות שמות דגש מיוחד על קידוש הטבע (כגון ניאו-שמאניזם) וגם בשיח הרוחני הפופולרי עולה התפיסה של הערצת הטבע ושל הדאגה לסביבה בהקשר של ערכים רוחניים. במושב זה מוצגים ארבעה מחקרים העוסקים באקולוגיה וטבע ברוחניות העכשווית.
מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.
כורסי הוא אתר צליינות נוצרי לחוף הכינרת, שהפך מושא לאגדות אורבניות רוחניות עכשוויות – בעיקר סביב "הספסלים המכושפים" שהתקינה באתר רשות הטבע והגנים. אתר זה, שעבר תהליך התקדשות בידי פעילים ניאו-שמאניים בשנים האחרונות, מהווה הזדמנות לעקוב בזמן אמת אחר היווצרותו של אתר קדוש – כמו גם להיווכח בצמיחתה של גיאוגרפיה מקודשת אלטרנטיבית בארץ ישראל.
מאמר המציג את סיפורה של הקהילה הרוחנית-אלטרנטיבית הראשונה בישראל, שהיוותה בועה של הסיקסטיז בלב ההווי הציוני המגוייס דאז. הקהילה ההיפית של ראש פינה היוותה מפלט יוצא דופן שבו תפקדה "מעבדה חברתית" מרתקת, שהולידה גם מרחבים רוחניים ואלטרנטיביים ישראליים נוספים. המאמר כולל השוואה בין הערכים ההיפיים והציוניים - מתחומי החברה והחוק ועד היחס לטבע ולמוסיקה. כלולים בו איורים וצילומים ייחודיים.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) מנותח בהרצאה זו כ"מדרש קולנועי" המציג שלוש השקפות עולם עכשוויות שונות, ומקדם ערכים אקו-פמיניסטיים תוך ביקורת על חומרנות ופונדמנטליזם. ההרצאה מציגה תיזות מרכזיות שנוסחו במסגרת מאמרים שפורסמו בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר לילה מור במסגרת פרוייקט מחקר זה.
כיצד נתפסת ומעוצבת ארץ הקודש אצל הוגי דתות חדשות? במושב זה, בכנס בינ"ל שעסק בדתות חדשות, הציגו ארבעה חוקרים (מארה"ב, סקוטלנד וישראל) זוויות מגישות דתיות שונות: תקשור, הבונים החופשיים, קבוצות יהודיות ונוצריות. המושב נוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, בכנס של ארגון CESNUR לחקר דתות חדשות (Center for Studies on New Religions), וההרצאות צולמו בוידאו.
יום עיון ייחודי זה הפגיש בין מחקר ומעשה בתחום החדשני של פסיכותרפיה יהודית רוחנית בישראל. הוא התקיים במסגרת פרוייקט המחקר בהובלת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא ופרופ' עפרה מייזלס, כחלק מפרוייקט מחקר בינלאומי ורב-תרבותי בתחום פסיכותרפיה רוחנית. (ר' קישורים בדף.) ביום העיון התקיימו הרצאות מבוא ופאנל סיכום שתועדו בוידאו. כמו כן התקיימו בו מעגלי שיח.
הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.
האם הפסל מייצג את אלהים? האם הדגל קדוש? מהו המעמד של הסמלים המקודשים גופם, ומה קורה להם כשהם עוברים למרחב הוירטואלי? בהרצאה זו נבחנו ונותחו אייקונים ממוחשבים בטקסים דתיים/רוחניים/מאגיים ומעמדם. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר שגם פורסם בו מאמר והוצגו הרצאות בכיוונים נוספים.