תכנים - עמוד 8 מתוך 12 - פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא

מאמר: הכנענים והנאו־פגנים בכנען – השוואה בין שתי תנועות ישראליות במאה האחרונה

במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.

אין תגובות

אוקטובר 6, 2022

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / גאוגרפיה / היסטוריה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מאגיה ופגאניזם / מיתוס / פולמוס או מאבק / פמיניזם מיגדר ומין / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

הרצאה: "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות"

הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.

אין תגובות

יוני 1, 2022

מדינה פוליטיקה ומשפט / מדע/רפואה וטכנולוגיה / נפש ופסיכולוגיה / פולמוס או מאבק / תיאוריה ביקורתית

הרצאה: המדע כדת – השיח המדעי אודות היפנוזה וזיקתו לתופעות דתיות ורוחניות

מהי "היפנוזה"? נדמה שכולנו יודעים את התשובה... אבל - האומנם אנו יודעים? במחקר זה הופך השיח המדעי (אודות היפנוזה) אובייקט לעיון ביקורתי. מסתבר שהמחלוקת המדעית אודות השאלה הפשוטה "מהי היפנוזה" היא חריפה כל כך, שלאמיתו של דבר התשובה כלל איננה ברורה. למעשה, המרחב הרוחני-דתי משפיע הוא "אחר משמעותי" המשפיע על עיצוב השיח המדעי. להגדרות המדעיות יש השלכות משמעותיות הן בצד הטיפולי והן הציבורי והמשפטי. כותרת ההרצאה (שהתקיימה באנגלית) בכנס היתה: "המדע כדת – עיון ביקורתי בשיח המדעי אודות היפנוזה ובזיקתו לתופעות דתיות ורוחניות" (באנגלית: Science as Religion – A Critical Outlook at the Scientific Discourse of Hypnosis and Its Correlation with Religious and Spiritual Phenomena).

אין תגובות

פברואר 9, 2022

זהות / יהדות וקבלה / מיתוס / פמיניזם מיגדר ומין

ערך אנציקלופדי על אימהות ורוחניות

ערך קצר זה נכלל בין מאות אחרים במסגרת האנציקלופדיה על אימהות בת שלושת הכרכים - Encyclopedia of Motherhood, בעריכת אנדריאה אוריילי (Andrea O'Reilly). הערך מתייחס לקשר בין אימהות לרוחניות, לאלוהויות אימהיות (בקבלה, בהינדואיזם, ו"אמא אדמה"- גאיה), למעלה הרוחנית של אימהות ולאיזון בתפקיד הנשי. הוא נכתב והתפרסם בשנה בה מריאנה רוח-מדבר הפכה לאם.

אין תגובות

פברואר 8, 2022

זהות / חינוך והשכלה גבוהה / מתודולוגיה ומודלים / נפש ופסיכולוגיה

מאמר: חוויות שיא חיוביות כאירועים מכוננים בחיי האדם

מאמר זה עוסק בחוויות חיוביות, חד פעמיות וטרנספורמטיביות שתוצאותיהן משמעותיות וחיוביות. לעומת חוויות טראומטיות חד פעמיות וטרנספורמטיביות, העיסוק בחוויות שיא חיוביות היא שולית. לאחרונה מתפתח גוף מחקר משמעותי שמבקש לשנות את המאזן ולהעמיק בלימוד ומחקר ביחס לחוויות חיוביות משמעותיות. המאמר יעסוק בתופעה של חוויות חיוביות חד פעמיות: פרדיגמות והגדרות שונות, השפעות והשלכות. לבסוף נבקש להציע טרמינולוגיה חדשה לתופעה זו: "חווית שיא חיובית" - "Positive Peak Experience" . "יש הצדקה מדעית לתקוות שלנו זה מזה ומהאנושות" (אברהם מאסלו)

אין תגובות

פברואר 8, 2022

זהות / יהדות וקבלה / ישראל / תיאוריה ביקורתית

הרצאה לכבוד השקת ספרה של סמדר שרלו "מי הזיז את היהדות שלי?"

הרצאה מוקלטת זו נישאה בערב לכבוד השקת ספרה של סמדר שרלו "מי הזיז את היהדות שלי? יהדות, פוסטמודרניזם ורוחניות עכשווית" (בהוצאת רסלינג). הערב התקיים בכ"א סיוון תשע"ו 27/06/2016 במתן (מכון תורני לנשים) ברעננה.

אין תגובות

פברואר 7, 2022

טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / נפש ופסיכולוגיה / תיאוריה ביקורתית

מאמר: היחס למכוערים באגדות חז"ל ובסיפורי עם אירופיים

חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה (במדבר רבא, פרשה י', ח') מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית - האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר - אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים. המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.

אין תגובות

פברואר 7, 2022

טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / מיתוס / נפש ופסיכולוגיה / פמיניזם מיגדר ומין

מאמר: אגדת דוד והתהום במבט פסיכואנליטי

אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (בבלי ברכות נה:) מאמר זה עוסק באגדת חז"ל על דוד המלך והתהום - אגדה שאינה נסמכת על סיפור מקראי באופן ישיר. בשל הפרטים המוזרים שבה, ובשל חזרתה בשלוש גרסאות (לפחות), "מזמינה" אגדה זו ניתוח של הסמלים הפסיכולוגיים הכנוזים בה. המאמר "משכיב את האגדות על ספת המטופלים" הפרוידיאנית. במאמר אני מציגה את הגרסאות השונות, את מוזרותן ואת השאלות העולות מהן; בהמשך - נסקרות האסוציאציות המקראיות המרכזיות שהן מעלות והפירוש שהוצע להן במחקר; ולבסוף - הן נבחנות בניתוח פסיכואנליטי, ומוצע פתרון כולל לפענוח פשרן.

אין תגובות

פברואר 6, 2022

גאוגרפיה / זהות / חינוך והשכלה גבוהה / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / פולמוס או מאבק / תיאוריה ביקורתית

מאמרון: "מזרחי" זה לאו דווקא אותנטי

"ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּעִיר לָמוֹ" (דברים לג 2) אומרים שממזרח נפתחה הטובה עבור המערב המודרני. כבר חוקר הדתות הנודע, מירצ'ה אליאדה, חשב שהמערב יוכל להיגאל מהמשבצת הפתטית שנקלע (נכלא?) אליה, אם רק ישכיל להיפגש עם המזרח, להתמזג איתו, להיפתח להפריה מצידו. היה זה הסוציולוג הבריטי קולין קמפבל שהציע ב-1999 לראשונה את תזת "מזרוח המערב" (Eastenization of the West), לפיה החזון של אליאדה מתגשם בימינו ממש. [...] ואף על פי שתיזת המזרוח הייתה משכנעת מאוד, ולמרות שרק ניסחה באופן מסודר מה שרבים חשבו והאמינו מזה כבר, מוסכם בין החוקרים שהיא מכילה בעיות קשות [...]

אין תגובות

פברואר 6, 2022

גאוגרפיה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / תיאוריה ביקורתית

מאמר: יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית

המסעות הרוחניים של יהודים-ישראלים למזרח הרחוק אינם רק מספקים חוויות ותגליות, אלא שחזור משמעות, מענה לשאלות החיים, ועיצוב של זהות ודרך-חיים. באופן מפתיע, חלק מהמסעות מובילים לאימוץ של המסורת היהודית. מדוע-וכיצד ישראלים חילוניים, שלא מצאו בעבר עניין בנושאים רוחניים או בהיבטים רוחניים של מסורתם המוּלדת, מגלים לאחר מסעם שהרוחניות היהודית רלוונטית לחיפוש המשמעות שלהם? המאמר עורך דיון ביקורתי בתיזת המיזרוח (לפיה מתחולל שינוי פרדיגמטי עמוק במערב), שמוביל למסקנה כי המזרח איננו אובייקט התשוקה האמיתי של המערביים והישראלים, אלא הוא מהווה אובייקט להשלכת האי נחת, התשוקות והדימויים המערביים/ישראליים. היהדות, שעוברת תהליך של אקזוטיזציה במסגרת הניו אייג' הלוקלי, בדומה למזרח הרחוק ברוחניות הגלובלית, מתאימה את עצמה למודל המדומיין הנכסף שלהם. המאמר (כ-8500 מילים באנגלית) נכלל באנתולוגיה בנושא "החיפוש אחר משמעות בסצינה התרבותית הישראלית", בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בעריכתן של עפרה מייזלס ופנינית רוסו-נצר.

אין תגובות

פברואר 2, 2022