כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.
"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית - השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".
"אל תיתנו לנו את הישן, כי אם את העתיק. ובמקום העתיד, נגלה את ההווה. במקום מחרשה, הבו חיבוק. נזרום ונתחבר... נחפשה דרכינו ונשובה, נשוב אל עצמנו – נצלול לעומק עצמיותינו." במאמרון זה מתארת רוח-מדבר את המעתק הערכי והנראטיבי שחל בסיפור היהודי-ישראלי במרחב הניו אייג', כתחליף לסיפור הציוני שנוצק בדמות הנאורות. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה.
"ברוך השם – ההתעוררות הרוחנית העכשווית בעולם תוקפת סוף סוף גם אותנו, ותערוכת האמנות שלפנינו היא אחד הביטויים לכך." ציטוט זה מופיע בטקטס העיקרי בקטלוג תערוכת האמנות "חשבון נפש" באצירתה של דפנה נאור, ובהשתתפות 43 אמנים, שהוצגה ב"הייטאצ'" שבהרצליה פיתוח ב-2009. הטקסט נכתב בידי מריאנה רוח-מדבר.
בדף זה מצויים: 1. רשימה מרוכזת של טקסטים וסרטונים הקשורים בפרוייקט מחקר של פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר עמרי רוח מדבר, אודות ביצועיו וגלגוליו העכשוויים של הפיוט "אם ננעלו". 2. קישורים לתיאור התוצרים של פרוייקט המחקר – שני מאמרים ושתי הרצאות בכנסים.
כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.
הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.
עבור המערב, המזרחי הוא אובייקט להשלכת מאוויים ופנטזיות. כך גם בהקשר הרוחני: האוריינטליזם הניו אייג'י מעצב את "המזרח" (ובפרט הודו) כרוחו, בתור תרבות "אחרת" משמעותית. תהליך דומה עובר על הקבלה, כ"אחרת" של המערב. הרצאה זו מציגה את המפגש בין "המזרח" לבין הקבלה בגרסה תימנית (גם היא "מזרח") - באמצעות בחינת ביצועים עכשוויים של הפיוט "אם ננעלו".
הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.
שדה רחב ומגוון של תופעות נוצר במפגש שבין עליית התרבות הדיגיטלית והשימוש במחשבים לבין המרחב הדתי. מושב זה שהתקיים במסגרת כנס ב-2006 מלמד על כיוונים ראשוניים שנוצרו בחקר שדה מתהווה מרתק זה.