מפגש מקוון חמישי של "הבמה לחקר רוחניות עכשווית ואלטרנטיבית"

על המרצה

פרופ' דורון בר שימש עד לאחרונה כנשיא מכון שכטר למדעי היהדות. הוא חוקר את התפתחות המקומות הקדושים, העממיים והלאומיים במדינת ישראל, ובמסגרת זו פרסם מאמרים וספרים על יד ושם, הכותל המערבי והר הרצל. doron.bar@schechter.ac il

תקציר

The article (and lecture) examines gender separation at Jewish holy sites in the State of Israel. From a rare and sporadic phenomenon just a few decades ago, gender serparation at sacred sites has become normative. Segregation is in part directed ‘from above’ by the State of Israel’s various religious arms, which fund, organize, and oversee the practice. But it also arises ‘from below’ as a result of the activity of individuals and Haredi groups—both Ashkenazi and Mizrahi—leading to the imposition of increasingly stringent modesty demands on Jewish Israeli women. Gender separation is presented as a religious obligation, and state authorities accept this extreme interpretation as if it represented a monolithic, unchanging religious position.

רפרנס

Doron Bar, "From a Partition to a Barrier: The Separation of Men and Women in Israel’s Jewish Holy Places," Israel Studies Review 38:1 (2023), 1-24.

לינקים/ קבצים

למאמר המלא (באנגלית) המציג את המחקר – הקישו כאן.

על המרצה

פאניה גרינשפון היא בימאית ומורה לתיאטרון, מנחה לפיתוח יצירתיות באמצעות כלים תיאטרוניים, דוקטורנטית לדרמה באוניברסיטת בר אילן.

תקציר

תוצג עבודת גמר מחקרית בנושא "טקס הלבנה המלאה כבונה קהילה: התבוננות ביחסי הגומלין בין זמן, מרחב וקהל", מאת פאניה גרינשפון שהוגשה לצורך קבלת MA באוניברסיטת חיפה ב-2021.

במרכזה של עבודה זו עומד ניתוח טקס הלבנה המלאה של קבוצת אומטה. מחקר זה בוחן את טקס הלבנה המלאה כאירוע מכונן קהילה. המידע על מחקרים קודמים בנושא מאורגן בארבעה אשכולות ידע: חקר פולחן ופרקטיקות שאמאניות; מופע תלוי מקום ומופע בהשתתפות הקהל; ניו אייג' בישראל; מחקר הפונקציה החברתית של טקס ותפקידו בבניית קהילה. שאלת המחקר של עבודה זו היא – באיזה אופן הטקס מייצר קהילה.
השערת המחקר היא שקהילת אומטה נבנית כקהילה באמצעות טקסיה ובמהלכם. המחקר בוחן האם
קהילת אומטה היא סוכן שינוי המופעל על ידי מנהיגיו. אם כן – לאיזה צורך? כדי לבדוק זאת המחקר נשען על התיאוריה של פייר בורדייה (Bourdieu Pierre) ובוחן את ההתנהגות בטקסים דרך המושגים "שדה" ו"הביטוס" המתוארים בעבודותיו. המחברת מתייחסת למתרחש בטקסים כאל "שדה חברתי" וחוקרת את הטקס השאמאני בתצפית משתתפת, כבימאית וחוקרת תיאטרון מחד גיסא וכאחת מהמשתתפות בטקס מאידך גיסא. לכן נקודת התצפית של המחקר מושפעת מההביטוס האישי ומההביטוס המעמדי כפי שהוא מוגדר אצל בורדייה (בורדייה, 2009).
הסוגיות המרכזיות של המחקר עוסקות באופנים שבהם טקס משרת תהליכים של בניית קהילה. המחקר בוחן איזה סוג של קהילה נבנה דרך הטקס והאם השתייכות לקהילה המתהווה סביב אומטה משנה את אורחות החיים של המשתתפים. כמו כן המחקר בודק את הצרכים שעליהם עונה טקס הלבנה המלאה אצל המשתתפים והמארגנים. המחקר מתרכז בפן הפרפורמטיבי של טקסי הלבנה המלאה והשפעתו על משתתפי הטקס. חוקרי ריטואל בני ימינו סבורים שריטואלים יוצרים מציאות דמיונית ומוסכמת אשר מאפשרת את קיומנו בעולם חברתי קיים, ולפיכך המחקר בוחן כיצד מציאות בדיונית הנוצרת בטקסים של אומטה משפיעה על מציאות חברתית של משתתפי הטקסים.
אומטה היא קבוצה מיסטית-רוחנית שמנסה ליצור קסם שבאמצעותו אפשר לשנות את העולם ולהופכו לטוב יותר, כמו שהוא היה פעם, לתפיסתם של מנהיגי אומטה. אריקה פישר-ליכטה מכנה אירועים פרפורמטיביים במושג "השבת הקסם לעולם"1 (Fischer-Lichte, 2015, p. 346).  

טקסי אומטה הם אירועים פרפורמטיביים העוסקים באופן מודע ומכוון בתחום הקסום ובניסיון מכוון ומוצהר להחזיר את הקסם לעולם.
לפיכך אחד הרעיונות המנחים של המחקר הוא לבחון את הכמיהה לקסם כרצון להשתייך לקהילה שנבנית באמצעות טקסים הבאים להשיב את הקסם לעולם, בניגוד לעולם המטריאליסטי.
וולף טוען ש"קהילות נוצרות תוך כדי ריטואלים ובזכותם ומכוח הרגשות שהריטואלים מעוררים (2010, p.39,Wulf). במחקר זה אפשר לראות איך תהליך הבניית קהילה חדשה קורה כאן ועכשיו דרך השפעה של פרפורמנס טקסי. מסקנות מדעיות ויישומיות של מחקר זה משתייכות לתחומים הבאים: חקר הטקס כגורם המלכד קהילה; חקר פרפורמטיביות של הטקס כחלק מאנתרופולוגיה תיאטרונית; חקר ניו אייג' בישראל; חקר הר מירון כאתר פולחני; הבנת הצורך הבסיסי של אדם בחברה פרגמנטרית להשתתף בטקס.
המסקנה המרכזית היא שניתן לראות בטקסי הלבנה המלאה של אומטה המחשה להשפעה של פרפורמנס טקסי כיוצר קהילה.

רפרנס

גרינשפון, פאניה. טקס הלבנה המלאה כבונה קהילה: התבוננות ביחסי הגומלין בין זמן, מרחב וקהל – עבודת מ.א. אוניברסיטת חיפה, 2021.

לקובץ המלא של עבודת התיזה – הקישו כאן.