המרחב הוירטואלי משנה את חיינו ואת השקפותינו. פרקטיקות שעוברות למרחב זה אינן רק עניין של "העתק-הדבק", כי אם משנות באופן רדיקלי. במקרה של טקסי דיבינציה ("ניחוש", כגון פתיחה בקלפי טארוט) – לטענתי צומח היגיון חדש, של קידוש האקראיות.
ההרצאה התקיימה בבמה מכובדת – הכנס השנתי של SSSR (האגודה למחקר מדעי של הדת – Society for the Scientific Study of Religion), באורגון (פורטלנד) ארה"ב, ב-22 באוקטובר 2006, כחלק מהמושב על "לימודי אינטרנט ודת". במושב השתתפו חוקרות מרכזיות של תחום המפגש בין דת ואינטרנט – היידי קמפבל וברנדה בראשר. האחרונה ארגנה את המושב וישבה בראשו.
ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר באנגלית, והוצג גם כהרצאה בכנס בעברית. ר' קישורים בהמשך.
אגודת SSSR מוציא לאור כתב עת מדעי משובח – Journal for the Sceintific Study of Religion – בו פורסם מאמר של רוח-מדבר שפירא בנושא אחר. ר' כאן.
תקציר
שאלה מעניינת בנוגע לתרבות האינטרנט היא כיצד המרחב הוירטואלי משנה את הפעילויות שלכאורה "הועתקו" מהמרחב הפיזי שמחוץ לרשת. המרחב הוירטואלי אינו תואם את הקוסמולוגיה, האתקיה והסוציולוגיה כפי שדומיינו/נתפסו בעבר. באופן זה, הוא תורם להיווצרות רוחניות חדשות, בעלת דמיון תיאולוגי חדש. אתמקד בהיגיון החדש המושפע מדיבינציה (כגון פריסת קלפי טארוט) וירטואלית, שאותה אני מכנה "קידוש האקראיות". הפעילים הרוחניים מודעים לצורך לעדכן את האישוש של הדיבינציה כשהיא עוברת למרחב הוירטואלי.
הקוסמולוגיה החדשה משפיעה בתורה על השיח והפרקטיקות הרוחניים שמעבר למרחב הוירטואלי: מתקיימים תהליכי אינדיווידואליזציה של הדיבינציה, אינפלציה בשיטות דיבינציה, ואתיקה חדשה עבור היועצים והכהנים של הטקס.
הנקרה של דיבינציה וירטואלית מהווה דוגמה לקידוש-מחדש (re-enchantment) של הטכנולוגיה ברוחניות האלטרנטיבית העכשווית והקישור האינטראקטיבי שבין תיאולוגיה וטכנולוגיה.
