הרצאה: הרפואה המדיקלית והרפואה האלטרנטיבית – מפרדיגמה מודרניסטית לפרדיגמה פוסטמודרניסטית

במחקר זה מושווית השקפת העולם של הרפואה הקונבנציונלית לזו של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, תוך הקבלה של השקפות אלה למודרניזם ופוסטמודרניזם (בהתאמה). המחקר מזהה קבוצה חדשה וחדשנית של ריפוי, בעלת היגיון שלא התקיים בעבר - לא בעולם המודרני ולא בעולם המסורתי (ולשם כך מובאת גם התייחסות משווה לריפוי מסורתי, פְּרה-מודרני). מוקד ההשוואה הוא שאלת תפקידה של השפה בתהליך הריפוי. ההשקפה החדשנית איננה אופיינית לכל שיטת ריפוי חדשה או אלטרנטיבית, ולכן כיניתי את הקבוצה החדשנית של שיטות הריפוי "הרפואה האלטרנטיבית החדשה".

אין תגובות

הרצאה: דוחות מדינה ישראליים על "כתות" – עיון ביקורתי

עיון ביקורתי על המאבק סביב "כתות" בחברה הישראלית, דרך ניתוח של דוחות ישראליים רשמיים - הרצאות בנושא פרוייקט מחקר זה נישאו בפורומים שונים (בעברית ובאנגלית), ואף פורסמו מאמרים במסגרתו.

אין תגובות

מאמר: "מדינת ישראל נגד הכתות": דוחות ממשלתיים בין השיח האנטי-כיתתי לשיח הציבורי הישראלי

במדינת ישראל נכתבו ארבעה דוחות ממשלתיים כנגד "כתות". מה מטריד בתופעה הזו? האם סביר שבכל אחד מהדוחות צצה בעיה מסוג אחר בנוגע לתנועות הדתיות החדשות בישראל? על מה הדבר מלמד? מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית מהדוחות השונים הללו? במחקר זה ניתחנו את לשון הדוחות (מזווית של חקר שיח) והצבענו על הדמיון בין הדוחות וגם על השוני ביניהם. המחקר מהווה כמובן מראה לחברה הישראלית ולתהליכים שחלו בה בעשורים האחרונים.

אין תגובות

מאמר: אברכדברא! שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות – השפה ככלי ניאו-מאגי

"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.

אין תגובות

מאמר: דוחות ממשלה ישראליים אודות תנועות דתיות חדשות – "אמור לי מיהם אויביך…"

במדינות רבות מתעוררת התנגדות ודאגה סביב תופעה גלובלית זהה - ה"כתות". עם זאת, בכל מדינה הטיעונים והדאגות של "התנועה האנטי-כיתתית" שונים לחלוטין. הדבר למעשה מלמד על הפגיעות הנתפסת (conceived vulnerability) הייחודית לחברה שמתמודדת עם ה"כתות", כפי שהבינה הסוציולוגית איילין בארקר. דרך התגובות ל"כתות" אפשר, אם כן, ללמוד על החברה עצמה. אם כן, מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית? מחקר זה בוחן את התגובה הישראלית ל"כתות" מאז שנות ה-1980, כפי שהיא משתקפת בדוחות ממשלתיים לאורך כשלושים שנה.

אין תגובות