הרצאה: הרפואה המדיקלית והרפואה האלטרנטיבית – מפרדיגמה מודרניסטית לפרדיגמה פוסטמודרניסטית

במחקר זה מושווית השקפת העולם של הרפואה הקונבנציונלית לזו של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, תוך הקבלה של השקפות אלה למודרניזם ופוסטמודרניזם (בהתאמה). המחקר מזהה קבוצה חדשה וחדשנית של ריפוי, בעלת היגיון שלא התקיים בעבר - לא בעולם המודרני ולא בעולם המסורתי (ולשם כך מובאת גם התייחסות משווה לריפוי מסורתי, פְּרה-מודרני). מוקד ההשוואה הוא שאלת תפקידה של השפה בתהליך הריפוי. ההשקפה החדשנית איננה אופיינית לכל שיטת ריפוי חדשה או אלטרנטיבית, ולכן כיניתי את הקבוצה החדשנית של שיטות הריפוי "הרפואה האלטרנטיבית החדשה".

אין תגובות

מאמר: אברכדברא! שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות – השפה ככלי ניאו-מאגי

"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "טראנס, מדיטציה ושטיפת מח: החוק הישראלי לשימוש בהיפנוזה והתנועות הדתיות החדשות"

"תחת חוק השימוש בהיפנוזה הישראלי, כולם אשמים בהיפנוזה - מטפלים, אמנים, מנהיגים דתיים ואפילו אמהות ששרות שירי ערש לילדיהן" [נטלי פיק, אצל אבן 2012] המאמר מציג דיון ביקורתי בחוק ההיפנוזה הייחודי לישראל - המשלב ניתוח של לשון החוק, התבוננות במאבק הפרופסיונלי בין היפנותרפיסטים מורשים לבין מטפלים אלטרנטיביים, ובארועי פאניקה מוסרית סביב שליטה מוחית בישראל. (אגב, החל מ-2018 החלו מהלכים ב"כנסת" לקראת ביטול אפשרי של החוק.) המאמר פורסם בכתב העת של CESNUR, השייך לגוף מדעי בינ"ל מרכזי של חקר דתות עכשווית - Center for Studies on New Religions (ראשי תיבות - CESNUR). הוא מתפרסם מאז 2018, ומופיע באתר של המרכז.

אין תגובות