הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.
מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.
"קלקלנו את העולם - אנו עשינו זאת. האדם עשה זאת. כל מה שהיה יפה, כל מה שהיה טוב, ניפצנו. עכשיו, הכל מתחיל מחדש." (דברי נח, מהסרט) במאמר זה אנו מפרשות את הסרט "המבול" (Noah, 2014), ומזהות השקפות תרבותיות/ רוחניות/ דתיות שונות המצויות בעימות בחברה המערבית העכשווית: גישה חומרנית-הדוניסטית, פונדמנטליזם דתי ואקולוגי, ואקו-פמיניזם. אנו מראות כיצד יוצר הסרט, דארן ארונופסקי, מבטא דרך דמותו של נח, גיבור הסרט, את הבעייתיות בעמדות התרבותיות השונות, כשהעלילה מוליכה את גיבורה דרך תהליך טרנספורמטיבי.
במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
הרצאה זו מתארת את תהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים, ומנתחת את המצאת המסורת אודות כורסי. בנוסף להרצאה זו, קיימת הרצאה נוספת, וכן שני מאמרים (בעברית ובאנגלית) המתארים היבטים שונים של תהליך ההתקדשות של כורסי. ראו לינקים למטה. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. ההרצאה נכללה במושב שעסק ב"גיאוגרפיה של זיכרון", בראשות ענת קדרון, במסגרת כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית ה-60 - תש"פ 2020, באוניברסיטת חיפה.
הדוח סוקר את התנועה הניאו-שמאנית בישראל, נכון ל-2014 בערך. עקב הדינאמיות והצמיחה של התנועה, כיום התמונה הניאו-שמאנית בישראל שונה קמעא מהמתואר. הדוח כולל הסבר על הניאו-שמאניזם כתופעה גלובלית, תיאור של מרכזים ניאו-שמאניים בישראל, התייחסות לסיקור התקשורתי של התנועה ולביקורות כנגדה, וכן רשימה ביבליוגרפית קצרה. הדוח נכתב במסגרת הפעילות של מרכז מיד"ע - מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, שנוסד בחסות מכון ון-ליר (בהשראת מרכז INFORM הבריטי).
המאמר מנתח את השימושים באלמנטים ניו אייג'יים בפרסומות של חברות מסחריות מרכזיות בישראל.
ההרצאה נישאה במסגרת כנס בשם "היבטים פוליטיים, חברתיים והיסטוריים של העידן החדש בישראל", בפאנל שהוקדש ל"העידן החדש והזירה הישראלית: חינוך, צרכנות ופעולה פוליטית", בראשות פרופ' בועז הוז ובהשתתפות ד"ר דלית שמחאי.
מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר (בעל היסטוריה נוצרית) בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. המאמר מנתח את הגורמים שהפכו את כורסי למועמד מתאים לתהליך התקדשות, ומציע מודל הבוחן היבטים וגורמים שונים התורמים לתהליך התקדשות רוחנית-אלטרנטיבית של אלמנטים באתר. בנוסף למאמר זה (כ-9,000 מילים), קיימים מאמר אחר (באנגלית) המתאר היבטים אחרים של תהליך ההתקדשות של כורסי, והרצאה בנושא קרוב. המאמר לוקח חלק מפרוייקט מחקר העוסק בגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית של ארץ ישראל, של רוח-מדבר שפירא. המאמר נכלל בגיליון מיוחד של "אופקים בגיאוגרפיה" (בעריכת ענת קדרון) שהוקדש ל"הבניית תודעה במרחב פונקציונלי" (כיצד אתרים פונקציונליים - כגון שלטי כביש, אצטדיון כדורגל או בית קולנוע - מעוצבים כדי להבנות זיכרון ותודעה קולקטיביים). אופקים בגיאוגרפיה הוא כתב עת הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת חיפה.