במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".
היחס לטבע ולסביבה בדתות הוא נושא מרתק, והוא לובש צורה חדשה ומפתיעה בימינו - עם עליית השיח האקולוגי, ולאור החששות האפוקליפטיים מאסון אקולוגי ממשמש ובא. חלק מהדתות החדשות שמות דגש מיוחד על קידוש הטבע (כגון ניאו-שמאניזם) וגם בשיח הרוחני הפופולרי עולה התפיסה של הערצת הטבע ושל הדאגה לסביבה בהקשר של ערכים רוחניים. במושב זה מוצגים ארבעה מחקרים העוסקים באקולוגיה וטבע ברוחניות העכשווית.
מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.
האם יש קשר בין העובדה שמיינדפולנס הפכה לאופנה במרחב התרבותי לבין ההכרה המדעית שזכתה לה? איך הפכה מיינדפולנס מפרקטיקה רוחנית לפרקטיקה מדעית מבוססת-ראיות? בהרצאה זו הוצג תהליך התפתחות השיח המדעי-רפואי אודות מיינדפולנס, בהקשר בלתי שגרתי: התבוננות בתופעה זו כחלק מתהליך תרבותי. אחת המסקנות המרכזיות היתה שעוצמת החילון והמיערוב של המדיטציה מנבאת את מידת ההתקבלות שלה בשיח המערבי.