דב אהבה

במחקר זה מושווית השקפת העולם של הרפואה הקונבנציונלית לזו של הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, תוך הקבלה של השקפות אלה למודרניזם ופוסטמודרניזם (בהתאמה). המחקר מזהה קבוצה חדשה וחדשנית של ריפוי, בעלת היגיון שלא התקיים בעבר - לא בעולם המודרני ולא בעולם המסורתי (ולשם כך מובאת גם התייחסות משווה לריפוי מסורתי, פְּרה-מודרני). מוקד ההשוואה הוא שאלת תפקידה של השפה בתהליך הריפוי. ההשקפה החדשנית איננה אופיינית לכל שיטת ריפוי חדשה או אלטרנטיבית, ולכן כיניתי את הקבוצה החדשנית של שיטות הריפוי "הרפואה האלטרנטיבית החדשה".