כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.
תרבויות רבות חולקות את הגעגוע אל העבר הרחוק והאידיאלי - אל גן העדן האבוד. מה מייחד את תפיסת זמן העבר של רוחניות הניו אייג', ובפרט בגרסתה היהודית/ישראלית? כיצד מסופרת ההיסטוריה היהודית והאנושית בשיח רוחני זה?
בערך אנציקלופדי זה מוצג אחד מנושאי המומחיות המחקריים של רוח-מדבר שפירא: זירת המפגש בין היהדות לרוחניות הניו אייג'. הוא כולל דוגמאות והמחשות אחדות לתופעות הנוצרות במפגש זה, כגון רייקי יהודי, שמאניזם יהודי, ג'ובו, גרסאות רוחניות אלטרנטיביות עכשוויות של הקבלה והחסידות.