יום עיון ייחודי זה הפגיש בין מחקר ומעשה בתחום החדשני של פסיכותרפיה יהודית רוחנית בישראל. הוא התקיים במסגרת פרוייקט המחקר בהובלת פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא ופרופ' עפרה מייזלס, כחלק מפרוייקט מחקר בינלאומי ורב-תרבותי בתחום פסיכותרפיה רוחנית. (ר' קישורים בדף.) ביום העיון התקיימו הרצאות מבוא ופאנל סיכום שתועדו בוידאו. כמו כן התקיימו בו מעגלי שיח.
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
סטודנטיות ל-מ.א. בחוג למיגדר באוניברסיטת חיפה חיברו בסיום שנת הלימודים חמשירים למרצות הקורסים השונים. אחד החמשירים הוקדש למריאנה רוח-מדבר, שלימדה אותם קורס על מיגדר, דת ורוחניות.
הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.
מאמר זה עוסק בחוויות חיוביות, חד פעמיות וטרנספורמטיביות שתוצאותיהן משמעותיות וחיוביות. לעומת חוויות טראומטיות חד פעמיות וטרנספורמטיביות, העיסוק בחוויות שיא חיוביות היא שולית. לאחרונה מתפתח גוף מחקר משמעותי שמבקש לשנות את המאזן ולהעמיק בלימוד ומחקר ביחס לחוויות חיוביות משמעותיות. המאמר יעסוק בתופעה של חוויות חיוביות חד פעמיות: פרדיגמות והגדרות שונות, השפעות והשלכות. לבסוף נבקש להציע טרמינולוגיה חדשה לתופעה זו: "חווית שיא חיובית" - "Positive Peak Experience" . "יש הצדקה מדעית לתקוות שלנו זה מזה ומהאנושות" (אברהם מאסלו)
אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (בבלי ברכות נה:) מאמר זה עוסק באגדת חז"ל על דוד המלך והתהום - אגדה שאינה נסמכת על סיפור מקראי באופן ישיר. בשל הפרטים המוזרים שבה, ובשל חזרתה בשלוש גרסאות (לפחות), "מזמינה" אגדה זו ניתוח של הסמלים הפסיכולוגיים הכנוזים בה. המאמר "משכיב את האגדות על ספת המטופלים" הפרוידיאנית. במאמר אני מציגה את הגרסאות השונות, את מוזרותן ואת השאלות העולות מהן; בהמשך - נסקרות האסוציאציות המקראיות המרכזיות שהן מעלות והפירוש שהוצע להן במחקר; ולבסוף - הן נבחנות בניתוח פסיכואנליטי, ומוצע פתרון כולל לפענוח פשרן.
בפרוייקט מחקר זה, הצבענו על צמיחת זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. המחקר מתמקד בסוגיית הגלוקליזם (גלובליזם+לוקליזם) של תנועת הניו אייג' (גלובלי) בקרב יהודים ישראלים (לוקלי). המחקר מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. הגישות המעניינות ביותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה).
מדוע ולשם מה צריך/ה היהודי/ה העכשווי/ת את הודו? כיצד הודו עוזרת ליהודים למצוא משמעות רוחנית בחייהם? מה מסייע לשיקום מערכת היחסים הרעועה של ישראלים עם זהותם היהודית-דתית/רוחנית? בהרצאה זו, מתוארת המשיכה המיוחדת של יהודים ישראליים למסעות רוחניים בהודו, והתהליך שהם עוברים בעקבות מסעות אלה ביחסם כלפי המסורת היהודית.