מאמר יסוד זה (כ-6500 מילים באנגלית) - שזכה לעשרות ציטוטים מדעיים - סוקר וממפה את צומת המפגש בין העידן החדש (New Age) לבין יהדות, בישראל. מוצגים מרחבי המפגש היהודי-ניו-אייג'י, עם דוגמאות רבות, ונדונה השאלה - הכיצד מרחב משגשג ותוסס שכזה חומק מעין המחקר.
תרבויות רבות חולקות את הגעגוע אל העבר הרחוק והאידיאלי - אל גן העדן האבוד. מה מייחד את תפיסת זמן העבר של רוחניות הניו אייג', ובפרט בגרסתה היהודית/ישראלית? כיצד מסופרת ההיסטוריה היהודית והאנושית בשיח רוחני זה?
בערך אנציקלופדי זה מוצג אחד מנושאי המומחיות המחקריים של רוח-מדבר שפירא: זירת המפגש בין היהדות לרוחניות הניו אייג'. הוא כולל דוגמאות והמחשות אחדות לתופעות הנוצרות במפגש זה, כגון רייקי יהודי, שמאניזם יהודי, ג'ובו, גרסאות רוחניות אלטרנטיביות עכשוויות של הקבלה והחסידות.
מאמר זה כלול בספר המוקדש כולו למחקרים אודות פסיכותרפיה משולבת רוחניות ברחבי העולם, שפורסם בהוצאת American Psychological Association (APA). ייחודו של המאמר הוא בהתייחסות למפגש בין תחום זה לבין המסורת היהודית - נושאו של פרוייקט המחקר פורץ הדרך שלנו, ששילב איסוף נתונים בכלים כמותניים ואיכותניים, וסקר תחום צומח זה בישראל שטרם נחקר. המאמר הוא פרק 14 בכרך המציג מחקרים שנכללו בפרוייקט מחקר בינ"ל, שמומן בתקציב תחרותי מטעם קרן טמפלטון.
במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
מהי "היפנוזה"? נדמה שכולנו יודעים את התשובה... אבל - האומנם אנו יודעים? במחקר זה הופך השיח המדעי (אודות היפנוזה) אובייקט לעיון ביקורתי. מסתבר שהמחלוקת המדעית אודות השאלה הפשוטה "מהי היפנוזה" היא חריפה כל כך, שלאמיתו של דבר התשובה כלל איננה ברורה. למעשה, המרחב הרוחני-דתי משפיע הוא "אחר משמעותי" המשפיע על עיצוב השיח המדעי. להגדרות המדעיות יש השלכות משמעותיות הן בצד הטיפולי והן הציבורי והמשפטי. כותרת ההרצאה (שהתקיימה באנגלית) בכנס היתה: "המדע כדת – עיון ביקורתי בשיח המדעי אודות היפנוזה ובזיקתו לתופעות דתיות ורוחניות" (באנגלית: Science as Religion – A Critical Outlook at the Scientific Discourse of Hypnosis and Its Correlation with Religious and Spiritual Phenomena).
ערך קצר זה נכלל בין מאות אחרים במסגרת האנציקלופדיה על אימהות בת שלושת הכרכים - Encyclopedia of Motherhood, בעריכת אנדריאה אוריילי (Andrea O'Reilly). הערך מתייחס לקשר בין אימהות לרוחניות, לאלוהויות אימהיות (בקבלה, בהינדואיזם, ו"אמא אדמה"- גאיה), למעלה הרוחנית של אימהות ולאיזון בתפקיד הנשי. הוא נכתב והתפרסם בשנה בה מריאנה רוח-מדבר הפכה לאם.
מאמר זה עוסק בחוויות חיוביות, חד פעמיות וטרנספורמטיביות שתוצאותיהן משמעותיות וחיוביות. לעומת חוויות טראומטיות חד פעמיות וטרנספורמטיביות, העיסוק בחוויות שיא חיוביות היא שולית. לאחרונה מתפתח גוף מחקר משמעותי שמבקש לשנות את המאזן ולהעמיק בלימוד ומחקר ביחס לחוויות חיוביות משמעותיות. המאמר יעסוק בתופעה של חוויות חיוביות חד פעמיות: פרדיגמות והגדרות שונות, השפעות והשלכות. לבסוף נבקש להציע טרמינולוגיה חדשה לתופעה זו: "חווית שיא חיובית" - "Positive Peak Experience" . "יש הצדקה מדעית לתקוות שלנו זה מזה ומהאנושות" (אברהם מאסלו)
חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה (במדבר רבא, פרשה י', ח') מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית - האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר - אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים. המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.
אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (בבלי ברכות נה:) מאמר זה עוסק באגדת חז"ל על דוד המלך והתהום - אגדה שאינה נסמכת על סיפור מקראי באופן ישיר. בשל הפרטים המוזרים שבה, ובשל חזרתה בשלוש גרסאות (לפחות), "מזמינה" אגדה זו ניתוח של הסמלים הפסיכולוגיים הכנוזים בה. המאמר "משכיב את האגדות על ספת המטופלים" הפרוידיאנית. במאמר אני מציגה את הגרסאות השונות, את מוזרותן ואת השאלות העולות מהן; בהמשך - נסקרות האסוציאציות המקראיות המרכזיות שהן מעלות והפירוש שהוצע להן במחקר; ולבסוף - הן נבחנות בניתוח פסיכואנליטי, ומוצע פתרון כולל לפענוח פשרן.