מפגש מקוון שביעי של "הבמה לחקר רוחניות עכשווית ואלטרנטיבית"

על המרצה

ד"ר ינס שלאמלכר הוא סוציולוג של הדת. הוא למד באוניברסיטת היידלברג ובאמהרסט. משנת 2005 מרצה במרכז לחקר דתות (CERES), באוניברסיטת רור-בוכום בגרמניה, כיום משמש דיקאן המרכז.

תקציר

Central Europe is often seen as the “exceptional case” in the sociology of religion with a high degree of secularization, traditional religions in a process of decline, and fundamentalist movements small in numbers. However, this may not have always been the case. This article elaborates the analytical advantages to conceive late 19th century Catholicism and early 20th century National Socialism as two distinctive fundamentalist formations in Germany. Seen in this light, in between 1850 and 1945, fundamentalist movements were able to attract large strata of the population in Germany. This article includes four parts. First, I outline what I mean by the term “fundamentalism”. Second, I will describe 19th century German Catholicism, and thirdly, early 20th century National Socialism as a fundamentalist movement. In the conclusion I will discuss if their labelling as fundamentalist formations may be justified.

רפרנס

Schlamelcher, J. (2023). Fundamentalist formations in Germany? ultramontanist catholicism and national socialism. Zeitschrift für Religion, Gesellschaft und Politik, 7(1), 37-58.‏

לינקים/ קבצים

להורדת המאמר הקישו כאן.

להורדת המצגת של ד"ר ינס שלאמלכר מהמפגש הקישו כאן.

על המרצה

ד"ר תמר קנה שליט היא מרצה בחוג לשירותי אנוש במכללת תל חי. תחומי ההתמחות שלה הם אנתרופולוגיה של ארגונים ואנתרופולוגיה פסיכולוגית – האופן שבו תרבויות שונות מפרשות ומבטאות מושגים המזוהים עם פסיכולוגיה כמו: העצמי, רגשות, טיפול, אכפתיות, דאגה ועוד. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בעצמי ואתיקה של אכפתיות בשדה האימון לחיים (life coaching) בישראל. בימים אלה ד"ר קנה שליט חוקרת כיצד מוסדות אקדמיים לרווחה הנפשית של סטודנטים וסטודנטיות בישראל וארצות הברית.

תקציר

סגנון דיבור דוגרי ישיר, ביקורתי, ולעיתים בוטה, אשר ניזון על ידי אכפתיות ושאיפה לתיקון, מאפיין את התרבות הישראלית הצברית זה עשורים רבים (Katriel, 1986, 2021). בד בבד, החל משנות ה-70 בהשפעת מגמות תרבותיות מארצות הברית בעיקר, עלה וצמח בישראל סגנון דיבור טיפולי ממוקד רגש (Beit-Hallahmi, 1992; Kidron, 2003). השאלה שעליה עונה המאמר הנוכחי, שעוסק בשיח טיפולי בשדה האימון האישי (life coaching), היא מהם מאפייניה הייחודים של אמפתיה ישראלית ״דוגרית״ עכשווית וכיצד היא באה לידי ביטוי בשיח של מאמנים. בהתבסס על ניתוח ממצאים מעבודה שדה אתנוגרפית בשלושה בתי ספר להכשרת מאמנים לחיים בישראל בין השנים 2010-2012, אטען כי אמפתיה ישראלית ייחודית בכך (1) שבניגוד להגדרות של אמפתיה במקומות אחרים (Hollan, 2012), אמפתיה ישראלית ממוקדת בביטויי אותנטיות של הדובר ולא ברגשות הנמען (2) היא מדומיינת כנטולת רגש אך למעשה מאפשרת גילוי של כעס או כאב ו (3) היא מעוגנת באתוס קולקטיבי אשר מאותגר על ידי מגמות ניאוליברליות עולמיות ומקומיות כאחת.

רפרנס

קנה-שליט, ת. (2022). אמפתיה ישראלית: כשהדוגרי פגש את הטיפולי. עיונים בשפה וחברה, 15: 99-115.