ארכיון מיתוס - עמוד 2 מתוך 4 - פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא

מסה: ממַעֲדֵר לחיבוק – סיפור מכונן על ציונות והתחדשות

"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית - השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".

אין תגובות

ינואר 19, 2023

היסטוריה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מדינה פוליטיקה ומשפט / מיתוס

מסה: הסיפור שאינו נגמר – מארץ ישראל אל אמא אדמה

"אל תיתנו לנו את הישן, כי אם את העתיק. ובמקום העתיד, נגלה את ההווה. במקום מחרשה, הבו חיבוק. נזרום ונתחבר... נחפשה דרכינו ונשובה, נשוב אל עצמנו – נצלול לעומק עצמיותינו." במאמרון זה מתארת רוח-מדבר את המעתק הערכי והנראטיבי שחל בסיפור היהודי-ישראלי במרחב הניו אייג', כתחליף לסיפור הציוני שנוצק בדמות הנאורות. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה.

אין תגובות

ינואר 18, 2023

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / יהדות וקבלה / מיתוס / פמיניזם מיגדר ומין / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

מאמר: הסרט "המבול" (Noah, 2014) כמדרש קולנועי סביבתני

הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.

אין תגובות

דצמבר 1, 2022

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / היסטוריה / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / מדע/רפואה וטכנולוגיה / מיתוס / פולמוס או מאבק / פמיניזם מיגדר ומין / תיאוריה ביקורתית / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

מאמר: "זה לא התנ"ך של סבתא שלך" – מחקר משווה של מיתוס המבול המקראי בקולנוע

מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.

אין תגובות

נובמבר 30, 2022

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / יהדות וקבלה / מיתוס / פולמוס או מאבק / פמיניזם מיגדר ומין / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

מאמר: השקפות דתיות-תרבותיות בסרט "המבול" – הדוניזם, פונדמנטליזם, ואקו-פמיניזם

"קלקלנו את העולם - אנו עשינו זאת. האדם עשה זאת. כל מה שהיה יפה, כל מה שהיה טוב, ניפצנו. עכשיו, הכל מתחיל מחדש." (דברי נח, מהסרט) במאמר זה אנו מפרשות את הסרט "המבול" (Noah, 2014), ומזהות השקפות תרבותיות/ רוחניות/ דתיות שונות המצויות בעימות בחברה המערבית העכשווית: גישה חומרנית-הדוניסטית, פונדמנטליזם דתי ואקולוגי, ואקו-פמיניזם. אנו מראות כיצד יוצר הסרט, דארן ארונופסקי, מבטא דרך דמותו של נח, גיבור הסרט, את הבעייתיות בעמדות התרבותיות השונות, כשהעלילה מוליכה את גיבורה דרך תהליך טרנספורמטיבי.

אין תגובות

נובמבר 30, 2022

היסטוריה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מיתוס / פמיניזם מיגדר ומין

מאמר: "בחזרה לגן העדן" במחשבת העידן החדש – דימויים של עבר אידיאלי בתולדות עם ישראל

תרבויות רבות חולקות את הגעגוע אל העבר הרחוק והאידיאלי - אל גן העדן האבוד. מה מייחד את תפיסת זמן העבר של רוחניות הניו אייג', ובפרט בגרסתה היהודית/ישראלית? כיצד מסופרת ההיסטוריה היהודית והאנושית בשיח רוחני זה?

אין תגובות

נובמבר 15, 2022

זהות / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / מאגיה ופגאניזם / מיתוס / נפש ופסיכולוגיה

ערך אנציקלופדי: "יהדות הניו אייג'"

בערך אנציקלופדי זה מוצג אחד מנושאי המומחיות המחקריים של רוח-מדבר שפירא: זירת המפגש בין היהדות לרוחניות הניו אייג'. הוא כולל דוגמאות והמחשות אחדות לתופעות הנוצרות במפגש זה, כגון רייקי יהודי, שמאניזם יהודי, ג'ובו, גרסאות רוחניות אלטרנטיביות עכשוויות של הקבלה והחסידות.

אין תגובות

נובמבר 14, 2022

גאוגרפיה / היסטוריה / זהות / טיפולוגיה ומחקר משווה / יהדות וקבלה / ישראל / מאגיה ופגאניזם / מדינה פוליטיקה ומשפט / מיתוס / פמיניזם מיגדר ומין

מאמר: הכנענים והנאו־פגנים בכנען – השוואה בין שתי תנועות ישראליות במאה האחרונה

במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.

אין תגובות

אוקטובר 6, 2022

אומנות (מוסיקה/קולנוע/ספרות וכו') / גאוגרפיה / היסטוריה / זהות / יהדות וקבלה / ישראל / מאגיה ופגאניזם / מיתוס / פולמוס או מאבק / פמיניזם מיגדר ומין / תרבות פופולרית ותקשורת ההמונים

הרצאה: "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות"

הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות - על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית. ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור. ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.

אין תגובות

יוני 1, 2022

זהות / יהדות וקבלה / מיתוס / פמיניזם מיגדר ומין

ערך אנציקלופדי על אימהות ורוחניות

ערך קצר זה נכלל בין מאות אחרים במסגרת האנציקלופדיה על אימהות בת שלושת הכרכים - Encyclopedia of Motherhood, בעריכת אנדריאה אוריילי (Andrea O'Reilly). הערך מתייחס לקשר בין אימהות לרוחניות, לאלוהויות אימהיות (בקבלה, בהינדואיזם, ו"אמא אדמה"- גאיה), למעלה הרוחנית של אימהות ולאיזון בתפקיד הנשי. הוא נכתב והתפרסם בשנה בה מריאנה רוח-מדבר הפכה לאם.

אין תגובות

פברואר 8, 2022