הרצאה: אתר נוצרי, סוכני קדושה יהודים, שיח רוחני – תהליך ההתקדשות של כורסי שעל חוף הכינרת

כורסי הוא אתר צליינות נוצרי לחוף הכינרת, שהפך מושא לאגדות אורבניות רוחניות עכשוויות – בעיקר סביב "הספסלים המכושפים" שהתקינה באתר רשות הטבע והגנים. אתר זה, שעבר תהליך התקדשות בידי פעילים ניאו-שמאניים בשנים האחרונות, מהווה הזדמנות לעקוב בזמן אמת אחר היווצרותו של אתר קדוש – כמו גם להיווכח בצמיחתה של גיאוגרפיה מקודשת אלטרנטיבית בארץ ישראל.

אין תגובות

הרצאה: מעמד הסמלים בדיבינציה וירטואלית – בין איקונוגרפיה לשרירותיות

האם הפסל מייצג את אלהים? האם הדגל קדוש? מהו המעמד של הסמלים המקודשים גופם, ומה קורה להם כשהם עוברים למרחב הוירטואלי? בהרצאה זו נבחנו ונותחו אייקונים ממוחשבים בטקסים דתיים/רוחניים/מאגיים ומעמדם. ההרצאה מהווה חלק מפרוייקט מחקר שגם פורסם בו מאמר והוצגו הרצאות בכיוונים נוספים.

אין תגובות

הרצאה: מבט אקדמי על ניו אייג' ודתות עכשוויות – מיפוי שדה המחקר והאתגרים העומדים בפניו

בכנס הייסוד של האגודה הישראלית לחקר דתות, הציעה הרצאה זו מבט נרחב על מרחב הדתיות והרוחניות העכשווית, מזווית אקדמית. פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא היתה חברה בוועד המייסד של האגודה ובהמשך - בוועד המנהל שלה.

אין תגובות

הרצאה: אתגרים פרשניים בחקר המיסטיקה הישראלית החדשה

תחום מחקר חדשני לעתים גם מזמן גישות מחקר חדשניות. בהרצאה זו הוצגו חמישה אתגרים פרשניים ייחודיים לחקר המיסטיקה החדשה (ניו אייג'), בישראל ובכלל. לצד הצגתם - מוצעת גישת מחקר תואמת - רשתית. ההרצאה - תחת הכותרת "אתגרים פרשניים בחקר המיסטיקה הישראלית החדשה" - הוצגה בכנס של המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושא "מגמות ושיטות מחקר בשנות האלפיים", באביב 2003. ההרצאה התבססה על עבודה סמינריונית והיוותה בסיס לפרק הראשון של הדוקטורט של רוח-מדבר על תרבות העידן החדש בישראל.

אין תגובות

מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות

הרצאה: ניאו-שמאניזם בישראל – אותנטיות והמצאת מסורת

הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.

אין תגובות

הרצאה: הניו אייג' – דת רוחנית חילונית?

האם הניו אייג' הוא דת? האם הוא תופעה חילונית? האם ייתכן שיש "דת חילונית"? שאלות אלו נדונו בהרצאה בכנס שכינס יחדיו אנשי אקדמיה, הוגים ואישי ציבור שונים, לדיון בהגדרות והמשגות של תופעות היברידיות ועמומות. ההרצאה עסקה בהגדרות של "דת", בשיחים האמי והאטי, בסוגיות של תיוג בשדה הניו אייג', בשאלת מהות ה"חילוניות", בהיתכנות של "דת חילונית", בהגדרת "רוחני שאינו דתי" (SBNR), ועוד. בנוסף, טענה ההרצאה לטשטוש המתקיים בין הגדרות והמשגות במסגרת הרוחניות האלטרנטיבית, וניתחה את המוטיבציה ליצירת טשטוש זה.

אין תגובות

הרצאה: גרסאות של עיצוב רעיון בריאת המציאות בתרבות העידן החדש

אנחנו בוראים את המציאות - זהו רעיון מרכזי בשיח התרבות העכשווי. אבל איך? מהמטריקס ועד מקל כישוף, מפסיכולוגיה חיובית ועד טכניקות לשליטה מוחית. בהרצאות שונות הוצג המחקר אודות רעיון רוחני (או אולי בעצם מחולן?) זה...

אין תגובות

מאמר: רעיון בריאת המציאות ברוחניות הפופולרית המערבית העכשווית

אחד הרעיונות המרכזיים ביותר בשיח הרוחני העכשווי, וגם בשיח הפופולרי בכלל, הוא שאנחנו אלה שבוראים את העולם שלנו. לרעיון זה גרסאות שונות. למשל, גרסת הפסיכולוגיה החיובית מתארת כיצד מחשבות וציפיות עשויות ליצור מציאות באמצעות שינוי התנהגות; גרסת המדע הבדיוני רואה בנו שחקנים במרחב וירטואלי הבוחרים ומעצבים את סביבתם; הגרסה המאגית מלמדת אותנו לכשף את המציאות; ועוד.

אין תגובות