במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
פתיח המאמר:
מערכת היחסים בין אדמה, אדם וסיפור… העולם הערכי והמיתולוגיה שנובעים מתוך מערכת היחסים הזו נמצאים בליבו של הפרויקט הלאומי המודרני, כמו גם במוקד העימות של תנועות אלטרנטיביות עימו. מחקר זה מתמקד בבחינת שתי תנועות שהנביעו במאה האחרונה פעילות יצירתית בארץ ישראל, סביב היחסים של אדמה ואדם, לאום ומיגדר, ממסד פוליטי ותרבות נגד – תוך שימוש בסמליות פגאנית.
שתי התנועות שבהן נעסוק פועלות בישראל, ומתייחסות למיתולוגיה פגאנית, פוליתאיסטית, המעלה על נס את האֵלָה, ומדגישות במיוחד את הטבע.
"כל זמן שלא יכירו העברים בהכרה שלמה כי המשך ישר הם לאבותיהם הגדולים בתקופת־הזוהר העברית של ימי השופטים והמלכים, זו שעושי דבריה של הפזורה היהודית, עזרא ונחמיה חתמו עליה את הגולל במפלתה; כל זמן שלא יכירו העברים שההיסטוריה העברית היסטוריה זרה היא לנו […] או אז תישאר תפארת העבר נעולה, ודרך העתיד העברי עזובה." (יונתן רטוש, ממנהיגי התנועה הכנענית)
"בכל מקום בעולם […] למדתי גם להתחבר לכוחות האדמה […] מכל מסע שכזה חזרתי לישראל ולתחושה של תלישות ושל חוסר שורשים. […] נתתי את עצמי לאדמה […ואז] האדמה של ישראל נתנה לי שורשים […]תחושת בית ממלאת אותי. וככל שהתחושה הזאת ממלאת אותי יותר, מהדהדים ומגיעים עוד ועוד זיכרונות וחיבורים לקדמוניות ולקדמונים שלנו בארץ ישראל." (דב אהבה – ניאופגאניזם עכשווי)
תקציר
שתי תנועות במאה האחרונה הניפו על נס את המיתולוגיה הפגאנית בארץ ישראל – הכנענים שפעלו משנות ה-1940, והניאו-פגאנים שפעילים מסוף המאה ה-20. שתיהן יצאו נגד הצורה המקובלת של "היהדות" בישראל, תוך החייאה וניכוס של מסורות קדומות. מחקר משווה זה בוחן את הדומה והשונה בין שתי תנועות נגד אלה. ההבדלים מתבטאים באופי ההתארגנות והפעילות, כמו גם במימדים אידיאולוגיים-ערכיים. בעוד הכנענים פעלו במימד האידיאולוגי-פובליציסטי, והדגישו פוליטיקה בצביון לוחמני-לעומתי, הניאו-פגאנים מציעים דרך חיים ופרקטיקה פולחנית, תוך הדגשת קירבה לטבע וגישה אינקלוסיבית חיובית. בנוסף, האופי הלאומני של הכנענים שונה מהאופי האוניברסליסטי של הניאו-פגאנים, ובהתאם – הראשונים החיו את המיתולוגיה הכנענית בעוד האחרונים משלבים מסורות מתרבויות שונות.
שפה
עברית
אקדמי / לא אקדמי
פריט אקדמי
ציטוט ביבליוגרפי
רוח-מדבר שפירא, מריאנה, ואליהו אשד, "כנענים וניאופגנים בכנען: השוואה בין שתי תנועות ישראליות במאה האחרונה", ראשית – עיונים ביהדות 6 (2022): 56-25.
