כיצד נתפסת ומעוצבת ארץ הקודש אצל הוגי דתות חדשות? במושב זה, בכנס בינ"ל שעסק בדתות חדשות, הציגו ארבעה חוקרים (מארה"ב, סקוטלנד וישראל) זוויות מגישות דתיות שונות: תקשור, הבונים החופשיים, קבוצות יהודיות ונוצריות. המושב נוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, בכנס של ארגון CESNUR לחקר דתות חדשות (Center for Studies on New Religions), וההרצאות צולמו בוידאו.
בכנס הייסוד של האגודה הישראלית לחקר דתות, הציעה הרצאה זו מבט נרחב על מרחב הדתיות והרוחניות העכשווית, מזווית אקדמית. פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא היתה חברה בוועד המייסד של האגודה ובהמשך - בוועד המנהל שלה.
עיון ביקורתי על המאבק סביב "כתות" בחברה הישראלית, דרך ניתוח של דוחות ישראליים רשמיים - הרצאות בנושא פרוייקט מחקר זה נישאו בפורומים שונים (בעברית ובאנגלית), ואף פורסמו מאמרים במסגרתו.
במדינת ישראל נכתבו ארבעה דוחות ממשלתיים כנגד "כתות". מה מטריד בתופעה הזו? האם סביר שבכל אחד מהדוחות צצה בעיה מסוג אחר בנוגע לתנועות הדתיות החדשות בישראל? על מה הדבר מלמד? מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית מהדוחות השונים הללו? במחקר זה ניתחנו את לשון הדוחות (מזווית של חקר שיח) והצבענו על הדמיון בין הדוחות וגם על השוני ביניהם. המחקר מהווה כמובן מראה לחברה הישראלית ולתהליכים שחלו בה בעשורים האחרונים.
במדינות רבות מתעוררת התנגדות ודאגה סביב תופעה גלובלית זהה - ה"כתות". עם זאת, בכל מדינה הטיעונים והדאגות של "התנועה האנטי-כיתתית" שונים לחלוטין. הדבר למעשה מלמד על הפגיעות הנתפסת (conceived vulnerability) הייחודית לחברה שמתמודדת עם ה"כתות", כפי שהבינה הסוציולוגית איילין בארקר. דרך התגובות ל"כתות" אפשר, אם כן, ללמוד על החברה עצמה. אם כן, מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית? מחקר זה בוחן את התגובה הישראלית ל"כתות" מאז שנות ה-1980, כפי שהיא משתקפת בדוחות ממשלתיים לאורך כשלושים שנה.
בכתבה, שפורסמה בעיתון "הארץ" (דצמבר 2017), מתואר "ספר הידע" וחסידיו בישראל, ומשולבים ראיונות עם חוקרים כולל מריאנה רוח-מדבר שפירא.