במושב זה כלולות ארבע הרצאות המציגות מחקרים על טבע ואקולוגיה מהזוויות של פילוסופיה, מיסטיקה ומאגיה. המושב נטל חלק בכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות, שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה, ב-ד' בסיוון תשפ"ד, 10 ביוני 2024. הכנס השנתי הוקדש לנושא "דת וסביבה".
היחס לטבע ולסביבה בדתות הוא נושא מרתק, והוא לובש צורה חדשה ומפתיעה בימינו - עם עליית השיח האקולוגי, ולאור החששות האפוקליפטיים מאסון אקולוגי ממשמש ובא. חלק מהדתות החדשות שמות דגש מיוחד על קידוש הטבע (כגון ניאו-שמאניזם) וגם בשיח הרוחני הפופולרי עולה התפיסה של הערצת הטבע ושל הדאגה לסביבה בהקשר של ערכים רוחניים. במושב זה מוצגים ארבעה מחקרים העוסקים באקולוגיה וטבע ברוחניות העכשווית.
מיתוס המבול שימש דורות של מפרשים ככלי לביקורת חברתית - הוא סיפק להם הזדמנות להסביר איזו אנושות ראויה להשמדה מוחלטת. בסרטי קולנוע מהתקופה האחרונה, יוצרים קושרים בין המשבר האקולוגי העכשווי לבין המבול... האם אנחנו (כן, אנחנו!) אותו דור שראוי להשמדה, ומדוע? בהרצאה זו מוצג מחקר משווה של סרטי קולנוע הוליוודיים לאורך המאה האחרונה, שבכולם יש ארמזים למיתוס המבול המקראי. ההתמקדות תהיה על האופן שבו המבול הופך לסמל של המשבר האקולוגי המחמיר והולך בימינו.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) מנותח בהרצאה זו כ"מדרש קולנועי" המציג שלוש השקפות עולם עכשוויות שונות, ומקדם ערכים אקו-פמיניסטיים תוך ביקורת על חומרנות ופונדמנטליזם. ההרצאה מציגה תיזות מרכזיות שנוסחו במסגרת מאמרים שפורסמו בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא וד"ר לילה מור במסגרת פרוייקט מחקר זה.
הקשר לאדמה ולטבע הארצישראלי מצוי בליבה של האידיאולוגיה הציונית, וקשור הדוקות לתפיסות אידיאולוגיות של כיבוש השממה, חידוש הריבונות היהודית בארץ, יישוב הארץ, המשכיות עם ישראל ועוד. ברוחניות האלטרנטיבית, לעומת זאת, מתקיים מערך אידיאולוגי שונה, המוביל גם לפרקטיקות מסוג אחר, למשל בכל הנוגע ליחס למקום/טבע, לזהות הלאומית/אישית, לנאמנות לממסד. מטבע הדברים, הדבר מביא להתנגשויות בין גופי הממסד לבין אותן קהילות. לכן, נוח לקהילות כאלה לעתים לפעול דווקא בפריפריה, כגון בגליל. מושב בן שלוש הרצאות שאורגן על ידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא עסק בסוגיות אלה, במסגרת כנס במכללת תל חי באביב 2022.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.
מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.
"קלקלנו את העולם - אנו עשינו זאת. האדם עשה זאת. כל מה שהיה יפה, כל מה שהיה טוב, ניפצנו. עכשיו, הכל מתחיל מחדש." (דברי נח, מהסרט) במאמר זה אנו מפרשות את הסרט "המבול" (Noah, 2014), ומזהות השקפות תרבותיות/ רוחניות/ דתיות שונות המצויות בעימות בחברה המערבית העכשווית: גישה חומרנית-הדוניסטית, פונדמנטליזם דתי ואקולוגי, ואקו-פמיניזם. אנו מראות כיצד יוצר הסרט, דארן ארונופסקי, מבטא דרך דמותו של נח, גיבור הסרט, את הבעייתיות בעמדות התרבותיות השונות, כשהעלילה מוליכה את גיבורה דרך תהליך טרנספורמטיבי.