מאמר יסוד זה (כ-6500 מילים באנגלית) - שזכה לעשרות ציטוטים מדעיים - סוקר וממפה את צומת המפגש בין העידן החדש (New Age) לבין יהדות, בישראל. מוצגים מרחבי המפגש היהודי-ניו-אייג'י, עם דוגמאות רבות, ונדונה השאלה - הכיצד מרחב משגשג ותוסס שכזה חומק מעין המחקר.
במחקר זה (כ-10,500 מילים) מוצג מחקר משווה בין שתי תנועות ישראליות פגאניות מן המאה האחרונה: תנועת הכנענים והתנועה הניאו-פגאנית. נחשפים קווי דמיון מפתיעים כמו גם הבדלים בולטים, תוך התמקדות בשאלות של אדמה, זהות, פוליטיקה, מגדר ועוד. בסוף המאמר מופיעה טבלת סיכום ההשוואה.
מאמר זה עוסק בחוויות חיוביות, חד פעמיות וטרנספורמטיביות שתוצאותיהן משמעותיות וחיוביות. לעומת חוויות טראומטיות חד פעמיות וטרנספורמטיביות, העיסוק בחוויות שיא חיוביות היא שולית. לאחרונה מתפתח גוף מחקר משמעותי שמבקש לשנות את המאזן ולהעמיק בלימוד ומחקר ביחס לחוויות חיוביות משמעותיות. המאמר יעסוק בתופעה של חוויות חיוביות חד פעמיות: פרדיגמות והגדרות שונות, השפעות והשלכות. לבסוף נבקש להציע טרמינולוגיה חדשה לתופעה זו: "חווית שיא חיובית" - "Positive Peak Experience" . "יש הצדקה מדעית לתקוות שלנו זה מזה ומהאנושות" (אברהם מאסלו)
אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (בבלי ברכות נה:) מאמר זה עוסק באגדת חז"ל על דוד המלך והתהום - אגדה שאינה נסמכת על סיפור מקראי באופן ישיר. בשל הפרטים המוזרים שבה, ובשל חזרתה בשלוש גרסאות (לפחות), "מזמינה" אגדה זו ניתוח של הסמלים הפסיכולוגיים הכנוזים בה. המאמר "משכיב את האגדות על ספת המטופלים" הפרוידיאנית. במאמר אני מציגה את הגרסאות השונות, את מוזרותן ואת השאלות העולות מהן; בהמשך - נסקרות האסוציאציות המקראיות המרכזיות שהן מעלות והפירוש שהוצע להן במחקר; ולבסוף - הן נבחנות בניתוח פסיכואנליטי, ומוצע פתרון כולל לפענוח פשרן.
מאמר זה בוחן את התרומה המיוחדת של המסע למזרח לזהותם היהודית וליחסם לדת של תרמילאים ישראלים. במסגרתו, מוצגת תיזת "מזרוח המערב" ונסקר מגוון רחב של ביקורות על התיזה. ביקורות אלה משמשות בתורן לניתוח התהליכים שעוברת הזהות היהודית-ישראלית, בעקבות המפגש עם הדתות בהודו (ובמזרח הרחוק בכלל). אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה. אִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. (קטע הסיום לשיר "הדרך לאיתקה", קוואפיס)
במאמר זה טבעתי לראשונה את המונח "Jew Age" המחבר בין Jew לבין New Age. מה ייחודי בניו אייג' הישראלי-יהודי, לעומת הזירה הגלובלית של הניו אייג'? מדובר בחברה שהדת המרכזית בה היא יהדות, בעוד בעולם המערבי הדת המרכזית היא נצרות (אמנם בעיקר מדובר בחברה "חילונית" בשני המקרים, אבל קשה לסווג מגזר רוחני כ"חילוני"...). כדי לבחון הבדל משמעותי זה, ולגלות את ההתמודדות הייחודית היהודית-ישראלית עם ערכי הרוחניות האלטרנטיבית החדשה והגלובלית, התמקדנו בהבדל בולט בין היהדות והנצרות - סוגיית ההלכה, הביצוע המעשי של מצוות. המאמר מציג את האופי הגלוקלי של הניו אייג' בישראל, ואת תהליכי הניו-אייג'יזציה שעוברות היהדות וההלכה.
מסתבר שהעבר איננו חתום, אלא משתנה תמידית. מחקר זה אינו עוסק בהיסטוריה של דת הניו אייג', אלא במחקר ביקורתי על מדע ההיסטוריה כפי שהוא מתבטא בשיח המחקרי על ההיסטוריה של הניו אייג'.
במדינת ישראל נכתבו ארבעה דוחות ממשלתיים כנגד "כתות". מה מטריד בתופעה הזו? האם סביר שבכל אחד מהדוחות צצה בעיה מסוג אחר בנוגע לתנועות הדתיות החדשות בישראל? על מה הדבר מלמד? מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית מהדוחות השונים הללו? במחקר זה ניתחנו את לשון הדוחות (מזווית של חקר שיח) והצבענו על הדמיון בין הדוחות וגם על השוני ביניהם. המחקר מהווה כמובן מראה לחברה הישראלית ולתהליכים שחלו בה בעשורים האחרונים.
"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.
הדוח סוקר את התנועה הניאו-שמאנית בישראל, נכון ל-2014 בערך. עקב הדינאמיות והצמיחה של התנועה, כיום התמונה הניאו-שמאנית בישראל שונה קמעא מהמתואר. הדוח כולל הסבר על הניאו-שמאניזם כתופעה גלובלית, תיאור של מרכזים ניאו-שמאניים בישראל, התייחסות לסיקור התקשורתי של התנועה ולביקורות כנגדה, וכן רשימה ביבליוגרפית קצרה. הדוח נכתב במסגרת הפעילות של מרכז מיד"ע - מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, שנוסד בחסות מכון ון-ליר (בהשראת מרכז INFORM הבריטי).