האם יש קשר בין העובדה שמיינדפולנס הפכה לאופנה במרחב התרבותי לבין ההכרה המדעית שזכתה לה? איך הפכה מיינדפולנס מפרקטיקה רוחנית לפרקטיקה מדעית מבוססת-ראיות? בהרצאה זו הוצג תהליך התפתחות השיח המדעי-רפואי אודות מיינדפולנס, בהקשר בלתי שגרתי: התבוננות בתופעה זו כחלק מתהליך תרבותי. אחת המסקנות המרכזיות היתה שעוצמת החילון והמיערוב של המדיטציה מנבאת את מידת ההתקבלות שלה בשיח המערבי.
בהרצאה זו הוצג השיח המדעי-רפואי על מיינדפולנס, בו מדיטציה זו הפכה לאופנה מקובלת ונחשקת. לצורך המחשת ההצלחה של המיינדפולנס - מוצגת אף השוואה למעמד של המדיטציה הטרנסצנדנטלית בשיח המדעי-רפואי.
פאנל זה חתם את הכנס הישראלי התשיעי (והאחרון - 2018) לחקר רוחניות עכשווית. השתתפו בו ארבעה מורים רוחניים ישראליים שבחנו את החברה העכשווית, בישראל בפרט, ואת אתגריה, מהפן הרוחני שהם עוסקים בו.
מושב מרתק זה, שאורגן ונוהל בידי פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא, עסק באלוהויות בניאו פגאניזם, אוקולטיזם וניו אייג'.
"יְהַוֶּה עֱזוּז וְגִבּוֹר יְהַוֶּה אִישׁ מִלְחָמָה קוּמָה יְהַוֶּה וִיפֻצּוּ אוֹיְבֶיךָ וִינֻסּוּ מְשַׂנְּאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. [מתוך ""ההולכי בחושך"" ליונתן רטוש.]" שתי תנועות ישראליות פגאניות במאה האחרונה מעלות על נס פנתיאון אלים עתיק. מה ההבדל ביניהן? בהרצאה זו הצגנו קווי דמיון ושוני ביחס לאלוהויות בשתי התנועות.
המדרש הזה נרקם כשהכנתי את עצמי להנחייה של סדנת חוטים בגן של ביתי, אניגמה דיי. פתאום נזכרתי איך הבריאה כולה רקומה לה יחדיו... בחוכמת הפלך.
ספר זה עוסק בעיון במושגים אהבה, זוגיות, קנאה וכו', על היבטיה השונים: אהבה זוגית, אהבת האל, פילוסופיה - במבחר מקורות מכל הזמנים. הספר מיועד ללימוד בכיתות י'/ י"א/ י"ב בבתי"ס ממלכתיים, במסגרת תכנית הלימודים במחשבת ישראל (בהיקף של 2-1 יח"ל לבגרות). הספר פורסם מטעם משרד החינוך - המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תכנית לימודים, בהוצאת מעלות, בשנת 2007. ספר עשיר זה מכיל 372 עמודים, ובהם מקורות, פירושים, איורים והצעות לתרגול לימודי. מריאנה רוח-מדבר כתבה את עיקר הספר, ובהמשך עיבדו וערכו אותו גם אריאל אביב וצילה מירון-אילן. בנוסף, חובר מדריך למורים לספר זה - שוב, ראשית בידי מריאנה רוח-מדבר ובהמשך נוספו עיבודים ועריכות בידי צוות.
חקר תרבות עכשווית מזמן הנכחה חריפה של המעורבות הרגשית והערכית של החוקרת בתוצאות מחקרה. מאחר שהניו אייג' הוא תרבות נגד, הוא מבקר גם את השיח האקדמי. לכן, כל ביקורת מלומדת כנגד הניו אייג' עומדת כנגד ביקורת "ראי" מצידו על השיח המחקרי.
כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.
"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית - השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו. הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי - מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".