עיון ביקורתי על המאבק סביב "כתות" בחברה הישראלית, דרך ניתוח של דוחות ישראליים רשמיים - הרצאות בנושא פרוייקט מחקר זה נישאו בפורומים שונים (בעברית ובאנגלית), ואף פורסמו מאמרים במסגרתו.
"יש רק שני דברים בעולם - לא-כלום וסמנטיקה." (וורנר ארהרד) מאמר זה (כ-6,000 מילים באנגלית) טוען כי סוג חדש של תראפיה הופיע בזירת הריפוי הרוחני האלטרנטיבי העכשווי, שמבטא השקפה שטרם נראתה בתולדות הרפואה - ריפוי פוסטמודרניסטי. שיטות ריפוי פוסטמודרניסטיות (PTMs) מבטאות פופולריזציה של פילוסופיה פוסטמודרניסטית ביחס לשפה ותפקידה בתהליך הריפוי. שיטות אלה יודגמו וינותחו בהשוואה לשתי קבוצות אחרות של שיטות: מאגיה מסורתית ורפואה מודרנית. בנוסף, נאפיין את שיטות הריפוי הפוסטמ' כניאו-מאגיה, שכן הן מבטאות פסיכולוגיזציה ורציונליזציה של המאגיה.
איזו קריירה מפוארת עשתה לילית באלפי שנים! אולם תמיד כדמות שלילית ואפילה... והנה, ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים דווקא כדמות נערצת. אז מה היא מייצגת עבור הרוחניות הפמיניסטית העכשווית? לא דבר אחד, כי אם דברים שונים. ההרצאה מציגה מחקר שפורסם גם כמאמר, והתקיימה גם הרצאה בעברית בנושא קרוב. ראו למטה לינקים לפריטים רלוונטיים. ההרצאה נישאה במושב בנושא "תנועות דתיות חדשות" בכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחקר דתות (ISAR) שהוקדש לטבעם של כתבי הקודש ומקומם בדתות. הכנס התקיים באוניברסיטת בר אילן ב-11-12 במרץ 2018. מושב הכנס הזה התקיים באנגלית.
"לילית משמשת השראה עבור נשים וגברים ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, מקור לדמיון תיאולוגי/תיאלוגי, ודמות לחיקוי." הרצאה זו, על דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית, נכללה במסגרת סדנת מחקר של מכון שוקן למדעי היהדות בירושלים, העוסקת במנהיגות נשית רוחנית. המחקר זכה למלגת עידוד מטעם מכון שוקן למדעי היהדות. ההרצאה ניתנה הן במכון שוקן, והן במסגרת כנס מסכם של הסדנה באוניברסיטת בר אילן. פרוייקט המחקר על לילית כולל גם מאמרים והרצאות נוספים.
הדוח סוקר את התנועה הניאו-שמאנית בישראל, נכון ל-2014 בערך. עקב הדינאמיות והצמיחה של התנועה, כיום התמונה הניאו-שמאנית בישראל שונה קמעא מהמתואר. הדוח כולל הסבר על הניאו-שמאניזם כתופעה גלובלית, תיאור של מרכזים ניאו-שמאניים בישראל, התייחסות לסיקור התקשורתי של התנועה ולביקורות כנגדה, וכן רשימה ביבליוגרפית קצרה. הדוח נכתב במסגרת הפעילות של מרכז מיד"ע - מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות, שנוסד בחסות מכון ון-ליר (בהשראת מרכז INFORM הבריטי).
במצב הפוסטמודרני, אנו מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון רחב של מסורות והקשרים תרבותיים. המסורות הללו עוברות תהליכי שינוי, עיבוד והתאמה, שייעודן להתאים את חומרי הפולקלור לצרכים העכשוויים ובהם לחיפוש הרווח אחר אותנטיות". המחקר שיוצג עוסק בניתוח השוואתי בין שלושה מודלים של עיבוד חומרי פולקלור, שכל אחד מהם מייצג אופן אחר של התמודדות עם סוגיות כגון זהות, קהילה, מסורת, רב-תרבותיות וניסיון למלא חלק מהריק שנחווה בידי פרטים בהקשר התרבותי המורכב של המצב הפוסטמודרני האופייני לחברה המערבית בת זמננו.
מחקר זה הוא חלק מפרויקט מחקר בינלאומי רחב, בו שותפים עשרות צוותי מחקר ברחבי העולם. מטרת הפרויקט הבינ"ל להרחיב ולהעמיק את הביסוס המחקרי והידע על שילוב גישות רוחניות בפסיכותרפיה. המחקר הבינלאומי והישראלי נתמך כספית על ידי קרן ג'ון טמפלטון – The John Templeton Foundation. ריכוז המחקר הבינלאומי מתבצע על ידי Brigham Young University, שביוטה בארצות הברית. המחקר שלנו הוא פורץ דרך, והוא הראשון בעולם שחוקר שיטות של פסיכותרפיה בישראל שמשלבות רוחניות יהודית בישראל, מתוך מטרה להבין איך הן מתבצעות, באילו מצבים הן מטפלות, מה קורה במהלכן, מה סוג ההתערבויות שמטפלים נוקטים בהם, עד כמה הן מועילות למטופלים, מה הדומה והשונה בין הגישות הטיפוליות השונות, ועוד. הפרויקט רוכז בידי גב' ליאת צוקר, ובסיוע גב' איה רייס.
"תחת חוק השימוש בהיפנוזה הישראלי, כולם אשמים בהיפנוזה - מטפלים, אמנים, מנהיגים דתיים ואפילו אמהות ששרות שירי ערש לילדיהן" [נטלי פיק, אצל אבן 2012] המאמר מציג דיון ביקורתי בחוק ההיפנוזה הייחודי לישראל - המשלב ניתוח של לשון החוק, התבוננות במאבק הפרופסיונלי בין היפנותרפיסטים מורשים לבין מטפלים אלטרנטיביים, ובארועי פאניקה מוסרית סביב שליטה מוחית בישראל. (אגב, החל מ-2018 החלו מהלכים ב"כנסת" לקראת ביטול אפשרי של החוק.) המאמר פורסם בכתב העת של CESNUR, השייך לגוף מדעי בינ"ל מרכזי של חקר דתות עכשווית - Center for Studies on New Religions (ראשי תיבות - CESNUR). הוא מתפרסם מאז 2018, ומופיע באתר של המרכז.
המאמר מנתח את השימושים באלמנטים ניו אייג'יים בפרסומות של חברות מסחריות מרכזיות בישראל.
עבודת הדוקטור נכתבה בתכנית הבין-תחומי לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עדיאל שרמר מאוניברסיטת בר-אילן. העבודה נכתבה בעברית, ומכילה מעל 450 עמודים, בשני כרכים. היא אושרה ב-2006. היתה זו העבודה הגדולה החלוצה בתחום הרוחניות האלטרנטיבית בישראל ושימשה עשרות רבות של מחקרים שבאו בעקבותיה ונשענו עליה. העבודה מציגה סקירה של תופעות ומגמות בתרבות העידן החדש בישראל, ועוסקת בשורה ארוכה של שאלות מתודולוגיות הנוגעות לחקר הניו אייג'. מוצע בה מודל לפרשנות תרבותית - "הרשת הרעיונית".