מאמר: היחס למכוערים באגדות חז"ל ובסיפורי עם אירופיים

חייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור
ומן הדומה לכיעור
ומן הדומה לדומה
(במדבר רבא, פרשה י', ח')
מאמר זה עורך השוואה בין שני קורפוסים של סיפורים ואגדות הפעילים בתרבות הישראלית – האחד הוא אגדות חז"ל, והאחר – אגדות עם אירופאיות. נושא ההשוואה הוא אגדות המתייחסות לכיעור, לאנשים מכוערים.
המאמר מציג דוגמאות מרכזיות של אגדות בנושא הכיעור, ואת היחס לכיעור בשני הקורפוסים, כמו גם מנתח בדרכים שונות (פילוסופיות, מגדריות, אנתרופולוגיות) את האגדות הללו.
שני הקורפוסים מעצבים תפיסת עולם ונוהג שונים בתכלית. החשיבות בהכרת ספרויות אלה היא בהיותם חומרים פעילים בתרבות שלנו, ומעצבים את תודעתנו ופעילותנו.
מה מייצג הכיעור? האם הוא מצביע על פנימיות כלשהי? מה מקומו של הכיעור בעולם? כיצד ניתן לקבוע שדבר הוא מכוער? ובהיבט הפילוסופי-אתי, שהוא גם היבט דתי: כיצד יש לנהוג כלפי הכיעור? מדוע יש בעולם (או נברא) כיעור? בהיבט החברתי-תרבותי: כיצד נוהגים (להלכה וגם למעשה) במכוערים? האם הכיעור הוא עניין תרבותי או אוניברסלי? בהיבט הספרותי: כיצד מתוארות דמויות המכוערים? מה מייצג הכיעור של דמויות? מהו היחס לו זוכה הכיעור? מהם המסרים השונים של הסיפורים בנושא הכיעור?