הרצאה: מעמד הסמלים בדיבינציה וירטואלית – בין איקונוגרפיה לשרירותיות

הדגש האיקונוגרפי של המקינטוש ושל "חלונות" מבטא חזרה של אופי קתולי, טען אומברטו אקו, בעוד מערכת "דוס" הטקסטואלית ביטאה פרוטסטנטיות הולכת-ונזנחת. אם טכנולוגיות התקשורת משתתפות בעיצוב התרבות (מרשל מקלוהן) והדת (וולטר אונג), הרי שיש לצפות למהפכה דתית שתעוצב בצלמו של המרחב הוירטואלי ומאפייני הויזואליות החדשים שלו. מהם אותם מאפיינים? אבחן זאת באמצעות מקרה מבחן הממצה את האיקונוגרפיה הדתית במרחב הוירטואלי – דיבינציה. מגוון שיטות ניחוש מתרבויות שונות מועתקות כיום למרחב הוירטואלי – מפריסת קלפי טארוט ועד הטלת מקלות אי צ'ינג. התבוננות בשיטות אלה ובשיח של משתמשיהן ישמש לי לבירור מאפייני הדתיות החדשה ביחס למעמד הסמלים הויזואליים בסייבר-ספייס.
מרחבים מקודשים התקיימו בדתות העבר בעולם הפיזי, ואין זה מובן מאליו שפרקטיקות המתאפשרות במרחב פיזי מקודש יכולות להיות תקפות גם במרחב שאינו פיזי, בסייבר-ספייס. עם זאת, התבוננות ברוחניות החדשה מלמדת שהמרחב הוירטואלי נתפס מעצם טבעו כמרחב מקודש (סטפן או'לירי), ושווירטואליזציה נתפסת כהרחנה.
מעתק פרקטיקות דיבינציה מהמרחב הפיזי למרחב הוירטואלי מותיר הבדלים בלתי מגושרים בין שני המרחבים של ביצוע הטקס: חלק מהפרטים בהקשר הפיזי אינם מועתקים למרחב הוירטואלי, וחלקם משתנים במעבר. הדבר מחייב גם שינוי במערכת התיאולוגית המתקפת את הדיבינציה, והשיח הרוחני החדש מעיד על מודעות לשינויים אלה שנוצרים במעבר בין המרחבים ומציע להם פתרונות חדשים (כגון דמיון תיאולוגי חדש, שאני מכנה "קידוש האקראיות") תוך שהוא מטעין-מחדש את הטכנולוגיה בקסם (re-enchantment).
אחת התוצאות של מעבר הדיבינציה למרחב הוירטואלי היא שרירותיות הסימן ברמת התוכנה. למעשה, ניתן להחליף את האייקון הממוחשב של קלפי הטארוט באייקון ממוחשב של עיגולים צבעוניים והתוכנה עדיין תספק תשובה לטקס הניחוש. שרירותיות הסימן במרחב וירטואלי, הפועל תחת ההיגיון של רדוקציה דיגיטלית ומנוע תוכנה "עיוור", מעוררת שאלות תיאולוגיות שנפוצות כיום במקביל בשדה הרוחניות האלטרנטיבית מחוץ למרחב הוירטואלי (כגון שאלת האינפלציה בשיטות ניחוש או בעיות אתיות של ייעוץ רוחני). התוצאה של הדיבינציה הוירטואלית, אם כן, היא היווצרות מתח תיאולוגי חדש בין שרירותיות הסימן – והתמקדות במסר המופשט שהוא מייצג – ברוח פרוטסטנטית, לבין הזדקקות יתר לאיקונוגרפיה, ברוח קתולית.