הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות – ומניקים תשובות שונות – בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני.
המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.
המאמר מהווה חלק מפרוייקט המחקר על הפיוט "אם ננעלו", כמו גם פרוייקט המחקר על מוסיקה רוחנית והפרוייקט על מזרח במערב. בעוד מאמר זה פורסם באנגלית, יש מאמר נוסף שפורסם בעברית, בנושא גלגולי הפיוט "אם ננעלו", וכן שתי הרצאות שהציגו מחקרים אלה. ראו קישורים להלן.
מאמר מקיף זה (כ-12,000 מילים באנגלית) פורסם בכתב העת המוביל בתחום חקר הפולקלור, Journal of Folklore Research – An International Journal of Folklore and Musicology, שמתפרסם בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה. JFR מדורג היטב הן בתחום הפולקלור, הן בתחום חקר התרבות, והן במוסיקולוגיה.
תקציר
במצב הפוסטמודרני, האינדיווידואלים מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון מסורות והקשרים תרבותיים. כיצד מסורת משתנה בשימושיה הפוסטמודרניים? כיצד הפולקלור ממלא את הצורך העכשווי ל"אותנטיות"?
מאמר זה מציג שלושה מודלים של עיבוד חומרי פולקלור, תוך שהוא משקף דרכים שונות של התמודדות עם סוגיות כגון זהות, קהילה, מסורת, רב-תרבותיות והשאיפה למלא חלק מהריק הנחווה בידי אינדיווידולים בהקשר התרבותי המורכב של המצב הפוסטמודרני המאפיין את התרבות המערבית העכשווית. הפיוט "אם ננעלו" – שמאוזכר ומעוצב באופן שונה בידי עפרה חזה, מדונה ועופר ניסים – מכונן מקרה בוחן לחקר מגוון מודלים לעיבוד חומרי מסורת, במידות שונות של פוסטמודרניות.
המודל הראשון מבקש לחוות אותנטיות באמצעות שחזור של ה"מסורת", או שיבה אליה. המודל השני, המעוצב בהקשר של מוסיקת עולם, נובע מתוך הרוחניות שעורגת אל חוויה "אותנטית" כפי שהיא מתבטאת דרך מסורת ששייכת לתרבות של ה"אחר". המודל השלישי, שאנו מכנים "רוחניות רמיקס", מבקש לייצר חוויה אקסטטית באופן אולטרא-פוסטמודרני.
שפה
אנגלית
אקדמי/לא אקדמי
פריט אקדמי
ציטוט ביבליוגרפי
Ruah-Midbar Shapiro, Marianna, and Ruah Midbar, Omri, “Outdoing Authenticity: Three Postmodern Models of Adapting Folklore Materials in Current Spiritual Music”, in Journal of Folklore Research – An International Journal of Folklore and Musicology 54.3 (Sep.-Nov. 2017): 199-231.
