הרצאה זו פותחת בתיאור הניאו-שמאניזם בישראל (ובפרט הפעילות סביב הר מירון), ומציגה שתי דרכים של הרוחניות האלטרטיבית המקומית להתייחס ליהדות – על דרך החיוב ועל דרך השלילה. ההרצאה מתמקדת בהדגמה של חיבור על דרך השלילה ליהדות, בטקסט ניאו-שמאני ישראל. הטקסט מציג נראטיב אלטרנטיבי לאגדה רבנית על ציד מכשפות שערך אחד הרבנים באשקלון בימי הממלכה החשמונאית.
ניתוח הטקסט נכלל במחקרים שראו אור – ר' קישורים להלן.
ההרצאה, תחת הכותרת "בין מירון לאשקלון: שיבתו של סיפור עתיק על ציד מכשפות" נישאה באופן מקוון בכנס "ארצות הגליל" מטעם מרכז המחקר לתרבויות וקהילות בגליל במכללה האקדמית צפת.
ההרצאה המוקלטת
תקציר ההרצאה
אחת הדרכים המפתיעות להתחבר למסורת היהודית היא… על דרך השלילה.
קבוצה ניאו-שמאנית גלילית הפועלת בעיקר סביב הר מירון יוצרת מפת קדושה מחודשת של ארץ ישראל, הכוללת פעילות טקסית והגשת סיפורים על ארועים עתיקים שאירעו באתרים שונים בארץ. באמצעות הזדהות עם דמויות אלטרנטיביות – פְרה-יהודיות או אנטי-גיבורות של המסורת היהודית – עולה בידם של הניאו-שמאנים לעצב פעילות בעלת אופי לוקלי ייחודי.
הניאו-שמאנים יוצרים מארג נרחב של סיפורים ומסורות אודות נשים שעסקו בכישוף, שמאניזם, ריפוי, חזיונות ועריכת טקסים דתיים לאורך אלפי שנים בכל רחבי הארץ. בהקשר הגלילי מוזכרות, למשל, המכשפות שפעלו באזור עכו כחלק מפולחנה של האלה הפיניקית תנית, מקדש האשרה בנהריה, והמכשפה שקברה נחפר בידי ארכיאולוגים לפני יותר מעשור בנחל חילזון.
סיפור אחר מתייחס לציד המכשפות שערך ר' שמעון בן שטח לפני למעלה מאלפיים שנה באשקלון. מהעיצוב המחודש של הסיפור עולה כי השמאנים הגליליים מזדהים עם האנטי-גיבורות שלו, המכשפות, ולמעשה מתנגדים לסמכות הרבנית. באופן זה, נוצר חידוש של המסורת היהודית באופן פרדוקסלי, דרך ביקורת על הדת היהודית ו"באי כוחה".
פריטים נוספים מומלצים:
