מדרש: רקמה אחת
המדרש הזה נרקם כשהכנתי את עצמי להנחייה של סדנת חוטים בגן של ביתי, אניגמה דיי. פתאום נזכרתי איך הבריאה כולה רקומה לה יחדיו... בחוכמת הפלך.
המדרש הזה נרקם כשהכנתי את עצמי להנחייה של סדנת חוטים בגן של ביתי, אניגמה דיי. פתאום נזכרתי איך הבריאה כולה רקומה לה יחדיו... בחוכמת הפלך.
ספר זה עוסק בעיון במושגים אהבה, זוגיות, קנאה וכו', על היבטיה השונים: אהבה זוגית, אהבת האל, פילוסופיה - במבחר מקורות מכל הזמנים. הספר מיועד ללימוד בכיתות י'/ י"א/ י"ב בבתי"ס ממלכתיים, במסגרת תכנית הלימודים במחשבת ישראל (בהיקף של 2-1 יח"ל לבגרות). הספר פורסם מטעם משרד החינוך - המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תכנית לימודים, בהוצאת מעלות, בשנת 2007. ספר עשיר זה מכיל 372 עמודים, ובהם מקורות, פירושים, איורים והצעות לתרגול לימודי. מריאנה רוח-מדבר כתבה את עיקר הספר, ובהמשך עיבדו וערכו אותו גם אריאל אביב וצילה מירון-אילן. בנוסף, חובר מדריך למורים לספר זה - שוב, ראשית בידי מריאנה רוח-מדבר ובהמשך נוספו עיבודים ועריכות בידי צוות.
כיצד מספרים בשיח הרוחני את סיפור העבר? כיצד הם מתארים את הגוף האידיאלי? ומה הקשר בין תפיסות הזמן לבין דימויי הגוף ברוחניות הניו אייג' (וברפואה האלטרנטיבית/משלימה)? תשובות לשאלות אלה הוצגו בהרצאה בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית. טענות אלה הופיעו גם במחקרים שפרסמה רוח-מדבר שפירא.
סטודנטיות ל-מ.א. בחוג למיגדר באוניברסיטת חיפה חיברו בסיום שנת הלימודים חמשירים למרצות הקורסים השונים. אחד החמשירים הוקדש למריאנה רוח-מדבר, שלימדה אותם קורס על מיגדר, דת ורוחניות.
הרצאה זו עסקה בניאו-שמאניזם בישראל, אבל... בעצם, איך אפשר לתאר את הניאו-שמאניזם בישראל אם לא ברור מהו ניאו-שמאניזם? ואכן מתברר שהמונח כלל איננו ברור. ההרצאה דנה במונח ובפרובלמטיזציה שלו, בשאלת היחס בין שמאניזם לניאו-שמאניזם, בחיפוש אחר המכנה המשותף של תופעות "שמאניות", ועוד.
הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.
מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.
"קלקלנו את העולם - אנו עשינו זאת. האדם עשה זאת. כל מה שהיה יפה, כל מה שהיה טוב, ניפצנו. עכשיו, הכל מתחיל מחדש." (דברי נח, מהסרט) במאמר זה אנו מפרשות את הסרט "המבול" (Noah, 2014), ומזהות השקפות תרבותיות/ רוחניות/ דתיות שונות המצויות בעימות בחברה המערבית העכשווית: גישה חומרנית-הדוניסטית, פונדמנטליזם דתי ואקולוגי, ואקו-פמיניזם. אנו מראות כיצד יוצר הסרט, דארן ארונופסקי, מבטא דרך דמותו של נח, גיבור הסרט, את הבעייתיות בעמדות התרבותיות השונות, כשהעלילה מוליכה את גיבורה דרך תהליך טרנספורמטיבי.
הרצאה זו (כחצי שעה, באנגלית) סוקרת וממפה את מגוון הדרכים בהם נפגשים העידן החדש (New Age) והיהדות. השם המלא של ההרצאה היה: "רוחניות יהודית בעידן החדש - תופעות יהודיות-ישראליות עכשוויות הצומחות במפגש עם תרבות העידן החדש". מוצגים עשרה "טיפוסים" של מפגשים כאלו, עם דוגמאות רבות, תוך הצגת רקע תיאורטי רלוונטי ודיון במאפיינים ובמגמות של מרחב מתהווה ומגוון זה, ובין היתר בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במרחב הניו אייג'י.
הרצאה זו (ר' סרטון בן כחצי שעה וכן מצגת) התקיימה בערב עיון לכבוד צאתה של אסופת מחקרים בה נכלל מאמרי בנושא המפגש בין יהדות לניו אייג' בישראל, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ההרצאה התמקדה במאפייני היהדות הניו אייג'ית הישראלית, ובפרט בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במעגלים אלה.