מאמר: ציד המכשפות מאשקלון מסופר-מחדש ברוחניות העכשווית – בין מבוכה למציאת שלל-רב

היה היו, לפני אלפי שנים, עשרות מכשפות שפעלו בעיר החטאים הגדולה אשקלון. מאמר זה (כ-8,000 מילים, ויש דומה לו באנגלית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם באסופה "בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה", בעריכת חיים חזן, רחל שרעבי וענבל אסתר סיקורל, בסדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל.

אין תגובות

מאמר: קידוש האקראיות בטקסים מאגיים וירטואליים

האם אי פעם פתחתם בקלפים באתר אינטרנט? ...האם זה שונה מפתיחה של קלפים מחפיסה? במאמר זה מנותחים כל טקסי הדיבינציה (ניחוש) בגרסתם החדשה, הוירטואלית: מה משתנה בתהליך הוירטואליזציה מבחינת ההיגיון הפנימי של המאמינים? לטענתי, נוצר בתהליך זה היגיון חדש, שהולך ונעשה רווח בתרבות שלנו - היגיון של קידוש האקראיות. המאמר (כ-13,500 מילים באנגלית) פורסם ב- Numen: International Review for the History of Religions - כתב עת מהשורה הראשונה בעולם בתחום חקר הדתות (הנחשב בעיני חוקרים רבים במדעי הרוח ככתב העת החשוב ביותר בעולם בתחום חקר הדתות).

אין תגובות

מאמר: דוחות ממשלה ישראליים אודות תנועות דתיות חדשות – "אמור לי מיהם אויביך…"

במדינות רבות מתעוררת התנגדות ודאגה סביב תופעה גלובלית זהה - ה"כתות". עם זאת, בכל מדינה הטיעונים והדאגות של "התנועה האנטי-כיתתית" שונים לחלוטין. הדבר למעשה מלמד על הפגיעות הנתפסת (conceived vulnerability) הייחודית לחברה שמתמודדת עם ה"כתות", כפי שהבינה הסוציולוגית איילין בארקר. דרך התגובות ל"כתות" אפשר, אם כן, ללמוד על החברה עצמה. אם כן, מה אפשר ללמוד על החברה הישראלית? מחקר זה בוחן את התגובה הישראלית ל"כתות" מאז שנות ה-1980, כפי שהיא משתקפת בדוחות ממשלתיים לאורך כשלושים שנה.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "חילוני להלכה, רליגיוזי למעשה: יחס הניו אייג' הישראלי להלכה"

מאמר זה (כ-10,000 מילים) מזהה זהות דתית חדשה בישראל - חילוניות רליגיוזית. הוא מציג את היחס של ניו אייג'רים יהודיים בישראל אל ההלכה והמנהג היהודיים, ודן במתח שבין ערכים רוחניים אלטרנטיביים לבין ערכים מסורתיים יהודיים ובפתרונות השונים אליו - מאדישות להלכה בקצה אחד ועד דחיית הניו אייג' מצד אחר. ברם, הגישות המעניינות יותר נוגעות בדרכי העיבוד של ההלכה ברוח הניו אייג' (ניו אייג'יזציה). המאמר התפרסם ב"סוציולוגיה ישראלית", כתב העת היוקרתי ביותר בתחום מדעי החברה בישראל. מאמר בנושא דומה פורסם באנגלית, והמחקר הוצג גם בכנסים.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "טראנס, מדיטציה ושטיפת מח: החוק הישראלי לשימוש בהיפנוזה והתנועות הדתיות החדשות"

"תחת חוק השימוש בהיפנוזה הישראלי, כולם אשמים בהיפנוזה - מטפלים, אמנים, מנהיגים דתיים ואפילו אמהות ששרות שירי ערש לילדיהן" [נטלי פיק, אצל אבן 2012] המאמר מציג דיון ביקורתי בחוק ההיפנוזה הייחודי לישראל - המשלב ניתוח של לשון החוק, התבוננות במאבק הפרופסיונלי בין היפנותרפיסטים מורשים לבין מטפלים אלטרנטיביים, ובארועי פאניקה מוסרית סביב שליטה מוחית בישראל. (אגב, החל מ-2018 החלו מהלכים ב"כנסת" לקראת ביטול אפשרי של החוק.) המאמר פורסם בכתב העת של CESNUR, השייך לגוף מדעי בינ"ל מרכזי של חקר דתות עכשווית - Center for Studies on New Religions (ראשי תיבות - CESNUR). הוא מתפרסם מאז 2018, ומופיע באתר של המרכז.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "הכל מתחיל מבפנים" – ערכים, דימויים ושפה ניו אייג'יים בפרסומות של המיינסטרים בישראל

המאמר מנתח את השימושים באלמנטים ניו אייג'יים בפרסומות של חברות מסחריות מרכזיות בישראל.

אין תגובות

מאמר: ציד מכשפות או דיכוי נשים? חילון והקסמה-מחדש של סיפור מכשפות אשקלון בידי מנהיגות רוחנית עכשווית

מאמר זה (כ-10,500 מילים באנגלית, ויש דומה לו בעברית) עוסק בפרשנות רוחנית עכשווית של אגדה יהודית עתיקה - על ציד מכשפות שערך ר' שמעון בן שטח באשקלון במאה השניה לפני הספירה. הוא מציג השוואה בין שלושה מנהיגים רוחניים בישראל, שכל אחד/ת מהם מעצב/ת-מחדש את הסיפור העתיק באופן שונה, תוך ביטוי של ערכים שונים - הן ביחסם ליהדות, הן באופי הפמיניזם שלהם, והן ביחס למקומו של הקסם בעולם. המאמר התפרסם בכתב העת החשוב בתחום מדעי היהדות, היוצא לאור מטעם המרכז למחקר עברי ויהודי של אוניברסיטת אוקספורד - Journal of Jewish Studies.

אין תגובות

עבודת דוקטור: תרבות העידן החדש בישראל (מבוא מתודולוגי ו"הרשת הרעיונית")

עבודת הדוקטור נכתבה בתכנית הבין-תחומי לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עדיאל שרמר מאוניברסיטת בר-אילן. העבודה נכתבה בעברית, ומכילה מעל 450 עמודים, בשני כרכים. היא אושרה ב-2006. היתה זו העבודה הגדולה החלוצה בתחום הרוחניות האלטרנטיבית בישראל ושימשה עשרות רבות של מחקרים שבאו בעקבותיה ונשענו עליה. העבודה מציגה סקירה של תופעות ומגמות בתרבות העידן החדש בישראל, ועוסקת בשורה ארוכה של שאלות מתודולוגיות הנוגעות לחקר הניו אייג'. מוצע בה מודל לפרשנות תרבותית - "הרשת הרעיונית".

אין תגובות

מאמר: ה'קמבק' של לילית מזווית פמיניסטית-יונגיאנית – הרוחניות הפמיניסטית העכשווית נכנסת למיטה עם לילית

מאמר עטור שבח זה מהווה מחקר פרשני פמיניסטי אודות המיתוס של לילית, בגישה יונגיאנית. הוא הוכרז (בינואר 2021) כזוכה פרס ה"2020 Honorable Mention Award Winner" מאת ועידת הנשים היהודיות (JWC - Jewish Women's Caucus) של הארגון לנשים בפסיכולוגיה (AWP - Association for Women in Psychology). בנוסף למאמר זה, קיימים פריטים נוספים - מאמר והרצאות המציגים את פרוייקט המחקר אודות לילית.

אין תגובות

מאמר מחקרי: "פיתויי הלגיטימציה – האימוץ והעיבוד של דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית העכשווית"

מאמר זה סוקר את המופעים הרבים והמגוונים של דמותה של לילית ברוחניות הפמיניסטית בעשורים האחרונים, בעולם היהודי וגם מעבר לו. המאמר בוחן מהם הערכים והמסרים הגלומים באימוצה ובעיצובה של דמות זו, ומגלה שהם סותרים - במגוון תחומים. לבסוף, המסקנה היא כי דמותה של לילית מהווה כלי לביסוס לגיטימציה. המאמר באנגלית (כ-7,600 מילים). בנוסף למאמר זה, קיימים פריטים נוספים - מאמר והרצאות המציגים את פרוייקט המחקר אודות לילית. "איני זוכרת כיצד אפילו שמעתי על לילית, אבל שאלתי את סיפורה משום שהוא התאים לצרכיי הנוכחיים." מתוך: ג'ודית פלאסקו (בעריכת דונה ברמן), בספרה The Coming of Lilith: Essays on Feminism, Judaism, and Sexual Ethics, 1972-2003 - עמ' 86.

אין תגובות