מאמר: שנות השישים (לא לגמרי) פסחו על ישראל – המושבה ההיפית של ראש פינה

מאמר המציג את סיפורה של הקהילה הרוחנית-אלטרנטיבית הראשונה בישראל, שהיוותה בועה של הסיקסטיז בלב ההווי הציוני המגוייס דאז. הקהילה ההיפית של ראש פינה היוותה מפלט יוצא דופן שבו תפקדה "מעבדה חברתית" מרתקת, שהולידה גם מרחבים רוחניים ואלטרנטיביים ישראליים נוספים. המאמר כולל השוואה בין הערכים ההיפיים והציוניים - מתחומי החברה והחוק ועד היחס לטבע ולמוסיקה. כלולים בו איורים וצילומים ייחודיים.

אין תגובות

מאמר: "הפורטל הכי חזק בציון" – כורסי: האתר הרוחני שמשמש הצטלבות ערוצי עוצמה ושיחים רב-תרבותיים

מאמר זה עוסק בתהליך ההתקדשות של אתר בארץ ישראל בידי הרוחניות האלטרנטיבית, או ניאו-פגאנים/שמאנים. האתר, שהינו בעל היסטוריה נוצרית ומנוהל בידי רשויות ממלכתיות ישראליות, הפך מוקד של המצאת מסורת שמשלבת מגוון שיחים ומסורות. אף שהוא נתפס כחלק ממערך של נקודות עוצמה הפרוסות בתוך ישראל ועל פני כל הפלנטה, יש הרואים אותו כאתר בעל העוצמה הרוחנית האדירה ביותר בכדוה"א.

אין תגובות

מאמר: דלתי יצירתיות לא ננעלו: תהליך האייקוניזציה של 'אם ננעלו' במוסיקה הפופולרית העכשווית

כן, "אם ננעלו" מסמל מזרחיות. אבל מהי מזרחיות? האם זו יהדות תימן המסורתית, אולי אפילו הדתית? האם זו תימן הדומה להודו האקזוטית? האם מדובר על סמל של "האחר" המיסטי/רוחני (כבר אמרנו הודו...)? ואולי בכלל מדובר על סמל של קבלה, עוד "אחר" עכשווי שמתברר כדומה לכל ה"אחרים" האחרים, כולל "המזרח האחר"... במאמר זה אנו עוקבים אחר תהליך השינוי של "אם ננעלו" כסמל, שמסמל בכל פעם דברים שונים. הפיוט עבר - מסתבר - דרך ארוכה, מחיקה של יהדות תימן המסורתית אל המרחב האוניברסלי והרוחני-אלטרנטיבי העכשווי.

אין תגובות

מאמר: מעל-ומעבר לאותנטיות – שלושה מודלים פוסטמודרניסטיים של עיבוד חומרי פולקלור במוסיקה הרוחנית העכשווית

הפיוט "אם ננעלו" זכה לעיבודים מוסיקליים פופולריים אחדים בעשורים האחרונים. עיבודים אלה מעוררים שאלות - ומניקים תשובות שונות - בנוגע לאותנטיות, זהות, מסורת ועוד. כל אחד מהם מגלם אופן התמודדות אחר עם המצב הפוסטמודרני. המאמר מציג שלושה מודלים שונים של יחס לחומרים מסורתיים, שמהווים דרכי התמודדות שונות עם הבעיות של פרטים ביחס לשאלות אלה.

אין תגובות

מאמר: רעיון בריאת המציאות ברוחניות הפופולרית המערבית העכשווית

אחד הרעיונות המרכזיים ביותר בשיח הרוחני העכשווי, וגם בשיח הפופולרי בכלל, הוא שאנחנו אלה שבוראים את העולם שלנו. לרעיון זה גרסאות שונות. למשל, גרסת הפסיכולוגיה החיובית מתארת כיצד מחשבות וציפיות עשויות ליצור מציאות באמצעות שינוי התנהגות; גרסת המדע הבדיוני רואה בנו שחקנים במרחב וירטואלי הבוחרים ומעצבים את סביבתם; הגרסה המאגית מלמדת אותנו לכשף את המציאות; ועוד.

אין תגובות

מאמר: הסרט "המבול" (Noah, 2014) כמדרש קולנועי סביבתני

הסרט "המבול" (Noah, 2014) הוא מדרש קולנועי. מה זה אומר? שהוא מפרש מחדש את הסיפור המקראי על נח באופן יצירתי, משלים פערים שקיימים בסיפור, ומבקש להעביר מסר ערכי. מאמר זה סוקר את מקורות ההשראה ששולבו אל תוך הסרט - החל במדרשי חז"ל וכלה בסיפורי זן בודהיזם, ומסביר מהן הבחירות הפרשניות של יוצרי הסרט ומה המסר שלהם.

אין תגובות

מאמר: הדינמיקה של מאבק תרבותי באקדמיה – מקרה המבחן של חקר מוסיקת ניו אייג'

האקדמיה היא שחקן תרבותי, וכשהיא דנה בסוגיה השנויה במחלוקת תרבותית - השיח האקדמי נוטל למעשה חלק במשחק התרבותי ובמאבק הכוחות. מאמר זה - העוסק במוסיקת ניו אייג' - נוצר משת"פ מחקרי בין עמרי לבין מריאנה רוח-מדבר, כצומת של נושאי העניין המחקריים שלהם, ופורסם בכתב העת של אוניברסיטת ברקלי - Cultural Analysis.

אין תגובות

מאמר: "זה לא התנ"ך של סבתא שלך" – מחקר משווה של מיתוס המבול המקראי בקולנוע

מכירים את הסיפור על נח והמבול? לכל דור ודור היו הפירושים והגירסאות שלו לסיפור. וכשמספרים-מחדש את המבול - מספרים בעצם על אנושות הראויה להשמדה. למה? לכל פרשן ההסבר שלו, שבו טמונה ביקורת על החברה בה הוא חי או בה נתקל. המבול המובא בקולנוע העכשווי איננו המבול כפי שהוצג במסורות וותיקות, כי הסיפור ממשיך להתפתח ולהתחדש. במחקר משווה זה סקרנו את סרטי הוליווד המציגים את המבול לאורך מאה השנים האחרונות - בכל אחד מהם מוצגת האנושות כעומדת בפני השמדה, תוך הצבת ביקורת אקטואלית. לאחרונה, למשל, מיתוס המבול מתקשר לשיח האקולוגי.

אין תגובות

מאמר: השקפות דתיות-תרבותיות בסרט "המבול" – הדוניזם, פונדמנטליזם, ואקו-פמיניזם

"קלקלנו את העולם - אנו עשינו זאת. האדם עשה זאת. כל מה שהיה יפה, כל מה שהיה טוב, ניפצנו. עכשיו, הכל מתחיל מחדש." (דברי נח, מהסרט) במאמר זה אנו מפרשות את הסרט "המבול" (Noah, 2014), ומזהות השקפות תרבותיות/ רוחניות/ דתיות שונות המצויות בעימות בחברה המערבית העכשווית: גישה חומרנית-הדוניסטית, פונדמנטליזם דתי ואקולוגי, ואקו-פמיניזם. אנו מראות כיצד יוצר הסרט, דארן ארונופסקי, מבטא דרך דמותו של נח, גיבור הסרט, את הבעייתיות בעמדות התרבותיות השונות, כשהעלילה מוליכה את גיבורה דרך תהליך טרנספורמטיבי.

אין תגובות

מאמר: מפת הדרכים של היהדו(יו)ת הישראלי(ו)ת בעידן החדש

מאמר יסודי מקיף זה (כ-12000 מילים) סוקר וממפה את מגוון הדרכים בהם נפגשים העידן החדש (New Age) והיהדות, בישראל. מוצגים עשרה "טיפוסים" של מפגשים כאלו, עם דוגמאות רבות, תוך הצגת רקע תיאורטי רלוונטי ודיון במאפיינים ובמגמות של מרחב מתהווה ומגוון זה, ובין היתר בתהליך האקזוטיזציה של היהדות במרחב הניו אייג'י.

אין תגובות