מסה: ממַעֲדֵר לחיבוק – סיפור מכונן על ציונות והתחדשות

"סיפור טוב לְעולם אינו רק סיפור. סיפור טוב הוא סיפור מכונן; הוא בסיס לזהות, לפעולה; הוא יוצר רשת של משמעויות שבהן אנו נאחזים בחיינו – כפרטים, כקבוצה." כך נפתחת מסה זו, העוסקת בהתחדשות של ערכים תרבותיים ביהדות הישראלית העכשווית – השתנות הסיפור הלאומי שלנו והגיבורות/ים שלנו.
הטקסט (כ-500 מילים) שולב בתוך "תלמוד ישראלי – מסכת העצמאות", שנערך בידי דב אלבוים, בתמיכת בינ"ה. הוא נכלל ב"שער ד'" של האסופה, שכותרתו "המסורתיות הישראלית בהווה וחזונה לעתיד".

עשרות כותבות/ים – א/נשי הגות, אמנות ותקשורת – חברו ביצירת טקסטים לאסופה זו, שנכתבה כעין תלמוד העוסק בפסקה בהכרזת העצמאות, שהחלה במילים "מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה".
גם מקורות נוספים נשזרו לאורך האסופה. למשל, המסה של רוח-מדבר נדפסה בעמוד אחד יחד עם מקור מאת מרדכי קפלן.
בהמשך, נכרכו אסופות ה"מדרשים", שהוקדשו לקטעי מגילת העצמאות השונים, מאת 160 כותבות/ים, ל"מסכת העצמאות". המסה המופיעה כאן נדפסה שם מחדש – ר' בדף זה.

למאמר מחקרי מאת רוח-מדבר, המציג תובנות קרובות לאלה המופיעות במסה, ועוסק בדימויים ובנראטיבים של עברו של עם ישראל – ר' כאן.

מן המעטפת האחורית:
מתוך קשר היסטורי ומסורתי – על שאלת המסורתיות בחברה הישראלית.
הפסקה השלישית במגילת העצמאות פותחת במילים: "מתוך קשר היסטורי ומסרתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה".
מה צריך להיות משקלה של המסורת היהודית במדינה היהודית? האם היא יהודית במובן הלאומי בלבד, דהיינו מיועדת למי ששותפים להיסטוריה ולעמיות היהודית, או שהיא יהודית גם באופיה התרבותי ובעקרונות-העל שהם הבסיס לחוקיה ולערכיה המרכזיים? חוברת זו העוסקת בפסקה השלישית במגילה היא המשך לקודמתה שעסקה בפסקה השביעית.